הרוחות בהוגוורטס

פרק שני :)

הוא יצא קצת קצר,

אבל מקווה שתאהבו.

קריאה מהנה!

נ.ב-אולי תהיה בעיה עם האנטרים

אבל סך הכל זה יצא מובן

סיריוס לא היה נראה מופתע כלל.
הוא צפה את זה, הוא צפה שפרד יודה בזה, שכל הזמן הזה הוא אהב את סדריק.
״אתה בטח נגעל ממני...״ אמר פרד.
״למה שאגעל?״ שאל סיריוס. ״אנחנו לא מחליטים את מי לאהוב. חוץ מזה, זה לא נורא כל כך כמו שנדמה לך״.
״אבל מה אני אמור לעשות?״ שאל פרד בחוסר אונים. ״הוא בחיים לא ירגיש כמוני...״
סיריוס הסתכל על פרד ברחמים.
זה לא הפרד שהוא מכיר-הפרד שהוא מכיר היה מלא שמחת חיים, צחוק וביטחון.
״מי לא ירגיש כמוך?״ נשמע קולו של ניק כמעט בלי ראש.
״היי, ניק״, אמר פרד, ״זה קצת אישי, אבל אני צריך לשאול אותך משהו...״
״השתדל לקרוא לי סר ניקולאס״, אמר ניק, טיפה בכעס. ״אז מה אתה צריך לשאול, בני?״
״אממ...״ פרד היסס קצת. ״טוב, אז כמה זמן אתה בעצם מת? 500 שנה בערך?

אז מכיוון שאתה מת כל כך הרבה זמן, אולי אתה תוכל לענות לי על זה-רוחות רפאים יכולות לאהוב? ואם כן, מה אפשר לעשות עם זה?״
ניק החליף מבט עם סיריוס רגע לפני שענה, ״כן, רוחות רפאים יכולות לאהוב, לשנוא, להרגיש... במקרה שרוח מתאהבת במישהו חי אז זו קצת בעיה״.
״ואם הרוח מתאהבת במישהו שמת?״ שאל סיריוס.
״לא ניתקלתי במצב כזה״, השיב ניק, ״אך אולי יש לזה סיכוי״.

המסיבה נגמרה, כמעט כל הרוחות התחמקו מהאולם הגדול בזמן שהשאירו את הכומר השמן, הברון המגואל, סיריוס, פרד וסדריק לנקות את הבלאגן שעשו.
״אתה רקדן מצוין״, אמר הכומר השמן לברון המגואל לאחר שנזכר בריקוד הסלסה שלהם במסיבה.
״גם אתה לא רע״, אמר הברון וחייך אל הכומר.
לאחר כמה דקות מירטל המיללת הגיעה לאולם הגדול, אך לא עזרה לסדר.
״את גם תרצי לעזור לנו, נכון, מירטל?״ שאל הברון המגואל בקרירות.
מירטל נראתה על סף דמעות, אך לא הרשתה לעצמה לבכות.
״רק מתחמקת מפיבס״, אמרה לבסוף.
״גם לך הוא לא מפסיק להציק?״ שאל סדריק שהתקרב אליהם.
מירטל הסמיקה, היא תמיד חשבה שסדריק חתיך.
״אז יש לנו נושא משותף...״ אמרה מירטל והתקרבה אל סדריק במהירות כזאת שהוא נפל אחורנית על הריצפה.
״תפסיקי להטריד את תלמידי הבית שלי, בבקשה!״ אמר הכומר השמן למירטל.
הדמעות של מירטל פרצו החוצה, היא התרחקה מסדריק באותה מהירות שבה התקרבה אליו והשמיעה יללה צורמנית וכואבת.

מירטל עפה דרך הקירות לעבר השירותים של הבנות בעוד היא מיללת לעצמה מילים כמו ״כפוי טובה״.

״אני חושב שקצת פגעת בה״, אמר סיריוס לכומר וחייך.
פרד הינהן לאות הסכמה עם סיריוס והושיט יד לסדריק בשביל לעזור לו לקום.
״נראה לי שמישהי קצת דלוקה עליך״, אמר פרד לסדריק.
״היא מפחידה אותי...״ אמר סדריק, עדיין מופתע מהמהירות שבה מירטל התקרבה אליו.
״אם מישהו היה דלוק עליך, אבל לא מטריד אותך כמו שהיא עושה, איך היית מגיב?״ שאל פרד.
״אם זה מישהי או מישהו שאני אוהב בחזרה אז לא תהיה עם זה בעיה״, השיב סדריק.
״ואם אתה לא אוהב את אותו מישהו בחזרה?״
״כנראה שהייתי מרגיש רע עם עצמי״, אמר סדריק, ״מכיוון שזה לא נעים לשבור למישהו את הלב. לא הייתי רוצה להתאהב במישהי שלא אוהבת אותי ולא הייתי רוצה שמישהי שאני לא אוהב תאהב אותי״.

״כן״, נאנח פרד, ״מישהי... אבל סך הכל לא הייתה לך בעיה אם היה מישהו שאוהב אותך, נכון?״
״הכל בסדר, פרד?״ שאל סדריק.
״עזוב, סתם הייתי צריך להתייעץ״, אמר פרד וכיוון את מבטו אל דלתות האולם. ״כדאי שאלך״.
פרד יצא מהאולם הגדול וסדריק נשאר להביט בו במבט מודאג.
״אתה באמת לא מבין, נכון?״ שאל סיריוס בלחש.
סדריק הסתכל עליו במבט שואל.
״עזוב״, אמר סיריוס, ״כנראה שתבין בקרוב״.
״על מה אתה מדבר?״ שאל סדריק.
״טוב, סד״, הופיע הכומר השמן וקטע את שיחתם של סיריוס וסדריק, ״כדאי שנחזור לחדר המועדון. סיימנו כאן״.
בעוד הכומר השמן התחיל לרחף אל כיוון חדר המועדון של הפלפאף, סדריק נשאר והביט בסיריוס, מסמן לו להתחיל לדבר.
״טוב״, אמר סיריוס, ״אני רק יכול להגיד לך שברגע זה פרד זקוק לתמיכה. פרד צריך אותך״.

הפרק הקודם		הפרק הבא