נתכונן- הגרסה של ויסר שלוש

ויתור זכויות לק. א. אפלגייט ולדיסני.

נגמרה ועידת משתלטים בבריכת היירקים

ויסר שלוש: <משעמם לי. אם לא יקרה פה משהו מעניין יתחילו לעוף פה ראשים.>
צ'פמן: א-אדוני הויסר, בדיוק קניתי אמצעי בידור אנושי בשביל המשפחה של המארח שלי. מה דעתך? 
ויסר שלוש: <איזה מן אמצעי?>
צ'פמן: קוראים לזה סרט.. מן הולוגרמה שמוקרנת על מסך שטוח. לסרט המסוים הזה קוראים "מלך האריות."
ויסר שלוש: <אריות הם חיות ארציות מסקרנות מאוד. טוב, נראה את זה. מקסימום אם אני לא אוהב את זה אני אהרוג אותך בייסורים מחרידים.>
צ'פמן: יודע מה, אדוני? אולי במקום זה... 
ויסר שלוש: <אמרתי שנראה את זה. אתה מעז להטיל ספק בפקודה שלי?>
צ'פמן: לא, ויסר! אנחנו נראה את זה, ויסר!
כעבור כמה זמן, מחזה משונה ביותר נראה בבריכת היירקים: 
ויסר שלוש ועשרות בני אדם משתלטים, טקסונים משתלטים והורק באג'ירים משתלטים יושבים יחד אל מול מסך ענק ורואים מלך האריות
האא ציווניה בבדיציבבה! 
ויסר שלוש: <הסרט הזה בשפה שלכם, הורק באג'ירים!>
(הורק באג'יר משתלט אקראי מתכוון לומר שזאת לא השפה שלהם אבל אז הוא מחליט שהוא, ככלות הכל, אוהב את הגרון שלו.) 
כעבור כמה דקות של סרט
ויסר שלוש: <הו, אני מחבב את סקאר הזה. ומופסה מזכיר לי איכשהו את ויסר אחת. אני מקווה שסקאר יהרוג אותו.>
איניס 226 (היירק של צ'פמן): (ממלמל לעצמו) אני לא מאמין שויסר שלוש נהנה מסרט ילדים. 
צ'פמן האמיתי: (בתוך הראש של עצמו) <אתה יודע שסקאר באמת יהרוג את מופסה, כן?>
איניס 226: <הי, מה זה הספוילר המחריד הזה? הרסת לי את הסרט!>
כעבור עוד כמה זמן על המסך הגדול מתחיל להתנגן השיר של סקאר
ויסר שלוש: <השיר הזה מוצא חן בעיני. אפילו מאוד מוצא חן בעיני!>
צ'פמן: יופי. מעולה. כנראה אני לא אמות בייסורים. 
נגמר השיר
ויסר שלוש: <עצרו את הסרט!>
צ'פמן: א-אתה לא אוהב את זה, אדוני? 
ויסר שלוש: <להפך. אני נהניתי מאוד מהשיר של סקאר. כל כך נהניתי שאני רוצה להתעכב על זה.
אתה מבין, אני גם נהנה מכל מה שמסביב, סקאר הוא כל כך רב עוצמה, שהעולם עצמו מציית לו, ברגע שהוא מתחיל לשיר, לא רק הצבועים משתלבים בשיר אלא כל מה שמסביב- העשן, האורות, האדמה זזה בשביל להאדיר אותו. 
אבל אני רב עוצמה יותר מהאריה המדבר הזה. 
אתה חושב שזה יעבוד גם לי- כלומר, ברגע שאתחיל לשיר תתנגן מנגינה, כולם יזרמו והעולם ישתנה?>
צ'פמן: לא סביר. 
ויסר שלוש: (מצמיד את להב הזנב שלו לצווארו של צ'פמן) <אתה בטוח שהרעיון שלי לא סביר?>
צ'פמן: עכשיו כשאני חושב על זה, זה רעיון הגיוני! 
ויסר שלוש: <מעולה. אני אהיה סקאר. אתה, טום והטקסון השלישי מימין בשורה 4 תהיו שלושת הצבועים. כל שאר ההורק באג'ירים והטקסונים יהיו סתם צבועים. מופסה זה ויסר אחת. 
סימבה ונלה הם האנדליטים הפושעים. מתחילים. תזרמו.>
טום: אנחנו יכולים לקבל קידום, ויסר שלוש? 
ויסר שלוש:<אני לא חושב שמגיע לכם. שלחתי אתכם אל האנדליטים הפושעים ולא הצלחתם להיפטר מהם.>
טום: אתה יודע, הויסר, הם לא בדיוק היו לבדם.
צ'פמן: כן, מה רצית שנעשה? נהרוג את ויסר אחת? 
ויסר שלוש: <בהחלט...>
פתאום, במקום להיות באולם הקולנוע, המשתלטים מצאו את עצמם במקום געשי וסלעי, כשעננות של עשן בצבע ירוק לימוני מיתמרות, ומנגינה מאוד מוכרת מתנגנת ברקע... 
טום: אני לא מאמין, זה עובד! 
באותה פתאומיות שבה העולם החדש הופיע, כך הוא נעלם. 
המשתלטים חזרו לאולם הקולנוע. 
ויסר שלוש: (מצמיד את להב זנבו לצווארו של טום) <אידיוט, הרסת הכל! איך הקסם יעבוד אם תתיחס אליו, אם תתפעל ממנו, אם לא תזרום איתו?!
אפילו הצבועים המטומטמים האלה לא צרחו "וואו, העולם משתנה!" אתה צריך להתייחס לשינויים כמובנים מאליהם, לזרום איתם! עכשיו צריך להתחיל מההתחלה!>
טום: "אנחנו יכולים לקבל קידום, ויסר? כן? אנחנו יכולים?" 
ויסר שלוש: (מותח את המילים כמו סקאר) <אני לא חושב שמגיע לכם. שלחתי אתכם אל האנדליטים הפושעים ולא הצלחתם להיפטר מהם.>
צ'פמן: אתה יודע שהם לא היו בדיוק לבדם. 
טום: כן, מה רצית שנעשה? נהרוג את ויסר אחת? 
ויסר שלוש: <בהחלט...>
העולם שוב משתנה, ויסר שלוש המרוצה קופץ ממדרון למדרון, מסלע לסלע, ומתחיל לשיר, ומסתבר שהוא שר לא רע בכלל... 

תבונה, כידוע, ושכל לכם הוענקו במשורה
אז די בפטפוט דברי הבל והקשיבו כי יש לי בשורה
מבט מזוגג בעיניים מעיד על ליקוי מאורות 
הויסר מעביר את כף ידו מול עיני הג'לי האדומות וחסרות ההבעה של הטקסון השלישי מימין בשורה 4 והטקסון מוציא לשון החוצה ללא סיבה ברורה.
תבינו שלא בשמים מחליטים על חילוף המשרות! 
צ'פמן וטום נורים מפתחים געשיים ירקרקים כמו מתוך הר געש.
נתכונן לשינוי בחיינו כשלויסר אחת אהיה
ויסר שלוש מלטף את צווארו ונעלם בזריזות מאחורי קיר סלע.     

תקופה כה זוהרת אלינו דוהרת

ויסר שלוש מהדס ביהירות במעלה מדרון.

צ'פמן: ומה תפקידנו?

ויסר שלוש: <שמעו בקולנו!

ואם אתרצה אז אתכם אפצה כשאת מלוא זכויותי אקבל.

לשלטון שאני אכונן נתכונן!>

טום: כן, נתכונן, אין בעיה! למה?

ויסר שלוש: <למותה של ויסר אחת!>

טום: מה, היא חולה?

ויסר שלוש:<לא, טיפש, נהרוג אותה, וגם את האנדליטים הפושעים.>

טום: רעיון מצוין, מי צריך ויסר אחת?

צ'פמן וטום: אין ויסר, אין ויסר, לה לה לה לה לה לה!

ויסר שלוש: <אידיוטים! יהיה לכם ויסר אחת!>

טום: אבל אמרת ש...

ויסר שלוש: <אני אהיה ויסר אחת! לכו איתי ולא תהיו רעבים לעולם!>

האור הירוק הלימוני הופך פתאום לצהוב.

טום: יש, יחי ויסר אחת החדש! יש, יש, יחי הויסר, יחי הויסר!

כל בני האדם, הטקסונים וההורק באג'ירים המשתלטים, צועדים במסדר מתחת לצוק שויסר שלוש עומד על אחד ממדפיו הגבוהים: נפלא שיהיה לנו קשר עם זה שיהיה בשלטון!

ויסר שלוש: אדרוש גם שמירה על הסדר, לצעוד במסלול הנכון

מעביר את להב הזנב שלו קרוב לצווארו במחוות איום.

לכבוש בכל זמן את היצר, כל זה ילקח בחשבון

ואל תשכחו את המסר

ויסר שלוש מזנק למטה ויוצר סדק באדמה, האור מתחלף באחת לאדום.

אני כאן נותן את הטון!

מעכשיו המשתלטים שרים כקול שני.

מהפך נוראי יתרחש כאן, נתכונן למזימת המאה

(לה לה לה)

ויסר שלוש עולה למעלה על עמוד סלע מכושף שמשמש כמעלית.

תמיד על הכתר חלמתי בסתר,

תכנון של כל צעד יביא אל היעד

האור כבר נוטה לסגול ורואים את ויסר שלוש על רקע הסהר.

אני אהיה ויסר, כרעו לי על ברך, הביעו לי רגש כבוד!

ועל זה בלהבי עוד אגן, אתכונן!

ועל זה בלהבינו נגן, נתכונן!

כולם צוחקים צחוק מרושע עד שהעולם המכושף מתפוגג.

ויסר שלוש: <אפשר להמשיך את הסרט אם בא לכם.

אני הולך.>

המשתלטים מסתכלים אחד על השני ומבינים שיש הסכמה כללית וכולם רוצים להמשיך לצפות בסרט.

כולם בוכים אחרי שסקאר הורג את מופסה ומשביעים אחד את השני שלא יגלו לויסר שלוש.