אני אוהב אותך, דורה.

" אני מפה, אני מפה, אני מפה, אני מפה, אני מפה..." זמזם לעצמו מר מפה. 
אין מה לעשות, אפילו כשהעבודה שלך דורשת ממך לשיר את השיר הזה, לא נמאס לך ממנו. 
וגם מר מפה היה מאושר. סוף סוף נגמר יום העבודה שלו, והוא הולך לפגוש את מפת הקונדסאים. כן כן, ביום האהבה. 
ועוד היא זאת שהזמינה אותו.
כן, כזאת היא מפת הקונדסאים: נועזת ואמיצה וקצת חצופה. 
כל מה שמר מפה החנון לא היה. 
ועכשיו הוא הולך איתה לסרט יפהפה בשם "הכל,אבל הכל חוץ מדורה."
זה מה שמפת הקונדסאים ביקשה. 
מר מפה החיש את הקצב שלו ובדיוק חשב על המשפט השנון "שאני אראה לך את הדרך לשם?" 
כשהטלפון צלצל. מפת הקונדסאים התקשרה אליו. 
"ש-לום, מפת חג יפהפיה שלי," אמר מר מפה.
"שמע, מר אני מפה אני מפה אני מפה, ניאלץ לדחות את הדייט שלנו לפעם אחרת. מסתבר שאני עובדת היום עד מאוחר. מצטערת. בי אני מפה אני מפ-" 
אבל מר מפה מעולם לא זכה לדעת כמה פעמים מפת הקונדסאים אמרה "אני מפה" בסוף השיחה כיוון שלמרבה הצער, חטפני חטף לו את הפלאפון. 
"למה עשית את זה?" קרא מר מפה בצער. 
"הרגל של שנים," ענה חטפני והושיט לו את הפלאפון, "למה לעזאזל הצלצול שלך זה "אני מפה"?"
"אוף" קרא מר מפה בתסכול רב, "עד שסוף סוף היתה לי הזדמנות לצאת עם מפת הקונדסאים ביום האהבה, זה נהרס בגלל עבודה מטופשת! בהתחלה הייתי צריך להראות לדורה איך למצוא את מקום הפגישה שלה עם בוץ ליום האהבה..." 
אבל אז הוא הפסיק את נאומו המתוסכל כי הוא ראה שחטפני נראה פתאום קצת חולה. 
"האם אתה בסדר?" הוא שאל את חטפני. 
"אני? ברור שאני בסדר," ענה חטפני במרמור, "דורה יצאה לדייט עם בוץ. גדול. אדיר. אני שמח בשבילה."
מר מפה לא היה צריך להיות חוקר כדי להבין שחטפני לא ממש שמח. 
עכשיו היה תור מר מפה להרגיש קצת חולה. 
"עכשיו הכל ברור," הוא אמר, לא בטוח אם הוא מפנה את הדברים לעצמו או לחטפני,

"אף פעם לא הבנתי איך זה שהיא מצליחה לשכנע אותך לא לחטוף בקלות כזאת, לא הבנתי למה בפעמים שבהן כן חטפת מעולם לא השתמשת בחפצים אלא סתם זרקת אותם.

אבל עכשיו הכל מובן! כל זה היה רק כדי לקבל ממנה תשומת לב! אתה אוהב אותה! אתה מאוהב בדורה!" 
חטפני לא התווכח, כפי שמר מפה ציפה שיעשה. 
הוא הנהן. 
"מעולם לא היה לי האומץ להגיד לה את זה מפורשות, והעובדה שבוץ תמיד מסתובב איתה לא הקלה עלי," אמר חטפני בקול שבור,

"בכל הפעמים שאמרתי "אוף, חבל", בכל הפעמים שאמרתי "אתם לעולם לא תמצאו את זה", למה דורה לא הבינה שאני בעצם אמרתי "אני אוהב אותך, דורה"?" 
מר מפה ניגב דמעה של התרגשות מזוית עינו, ובכך הרס לעצמו את הפינה. 
"שמע, חטפני ידידי," אמר מר מפה, "אני מפה. ולכן אני יכול להראות לך את הדרך האמיתית ללב של דורה."
"בבקשה, הראה לי אותה," יבב חטפני. 
"קודם כל, אתה על הדרך הלא נכונה. חשבת שבגלל שדורה היא ילדה טובה, היא תתלהב מילד רע. ולכן התחלת לחטוף לה דברים. אבל דורה היא לא כזאת. ילדים טובים מרשימים אותה. 
ואני בטוח שלא יהיה בעיניה דבר מופלא יותר מאשר ילד שהיה רע והפך להיות טוב. אז שנה את דרכיך.

לדעתי אתה צריך להתחיל מהתנצלות. מושקעת כזאת, עם דמעות בעיניים. זה מאוד ירשים את דורה, אבל זאת רק ההתחלה.

אתה חייב לעבור תהליך של חזרה בתשובה. אבל לא בבת אחת, אני חושב שזה ירשים אותה יותר אם זה יהיה תהליך איטי ומורכב עם עליות ומורדות."
"זה יהיה תהליך קשה בלי שאצטרך להעמיד פנים," הודה חטפני, "התרגלתי מדי לחטוף. אבל אני חושב שאני יכול לעשות את זה. אני אתחיל מלהתנצל.

אבל איך אני אוכל לדבר עם דורה אבל בלי בוץ? הוא הולך איתה לכל מקום!"
"אולי תבקש לדבר איתה ביחידות," הציע מר מפה. 
חטפני שתק.
אחרי שניות ארוכות של שתיקה המומה הוא אמר: "כל השנים, כל השנים שאני מאוהב בה ולא חשבתי על הפתרון הזה."
הוא התחיל ללכת לכיוון הבית של דורה. 
מר מפה המסוקרן עקב אחריו ממרחק מסוים כדי לראות אם זה יעבוד. 
חטפני פגש את דורה ובוץ בדרך. 
מר מפה הסתתר מאחורי שיח בשביל שהוא יוכל לצותת לשיחה. 
"הי, דורה, הי בוץ, יום אהבה שמח!" אמר חטפני. 
"חג אהבה שמח!" ענתה דורה בחיוך. 
"בטח הוא בא לחטוף לנו משהו," אמר בוץ בחשדנות. 
"דורה," אמר חטפני בהססנות לא אופיינית, "א-אפשר לדבר איתך ביחידות?" 
"בטח!" השיבה דורה בעליזות כן אופיינית. 
בוץ כנראה הבין את הרמז והלך משם. 
"דורה," אמר חטפני, "אני מתנצל. אני לא הייתי צריך לחטוף לך דברים ולזרוק אותם, עשיתי את הדבר הלא נכון. אבל עשיתי את זה מהסיבה הנכונה."
"חטפני-" אמרה דורה, אך חטפני קטע אותה. 
"כולם קוראים לי חטפני, אבל השם שלי הוא איציק."
הוא הוריד את כיסוי העיניים הכחול שלו, הכיסוי שהוא תמיד לבש. 
מר מפה פער את עיניו בהפתעה ממחבואו, וגם דורה עשתה כן. 
כאילו שהעיניים שלה לא היו ממש גדולות גם ככה. 
"אבל זאת לא הסיבה לכך שרציתי לדבר איתך," אמר חטפני וקולו רעד ,"מה שרציתי להגיד זה: אני אוהב אותך, דורה."