הארי פוטר קשרים וירושות *נטוש*

בעיקרון זה יהיה דומה לפאנפיק הקודם שלי כי אני רק התחלתי לכתוב פאנפיקים ואני מת על סגנון הכתיבה שבו כתבתי את הפאנפיק הקודם שלי .

נ"ב: אני לא כתבתי את הארי פוטר או ביימתי אותו, אני רק משתעשע עם הדמויות.

בואו נתחיל!

הארי פוטר- קשרים וירושות

1-ההתחלה

הארי קם לאיטו מהמיטה רק כדי לגלות שהוא עדיין אצל הדרסלים. "למה לי זה מגיע?" הארי מילמל. באותו רגע הייתה דפיקה על הדלת ודודה פטוניה צעקה: "תתעורר ילד! כדאי לך להכין ארוחת בוקר לפני שורנון יתעורר!" הארי שנא כל רגע איתם, הוא היה מעדיף לצאת לדייט עם מאלפוי מאשר להישאר פה עוד שנייה. הארי הכין לדרסלים ארוחת בוקר כשנשמעה דפיקה על הדלת; פטוניה פתחה את הדלת וראתה אדם מכובד עומד מולה, "בטח הבוס של ורנון שבא לתת לו קידום" פטוניה חשבה. כשורנון ראה את האיש הוא שאל: "מי אתה ומה אתה עושה בבית שלי?" "אני הוא קורנליוס פאדג' שר הקסמים," באותו רגע ורנון הפך לאדום "באתי לכבוד מר הארי פוטר כדי להזמין אותו להצטרף אליי בתא המכובדים בגביע העולם בקווידיץ'." "אנחנו לא רוצים פריקים כמוך פה! תסתלק מפה! כאילו שהילד הזה הוא מכובד!" ורנון צרח, עם זאת, פאדג' נראה רגוע כאילו ציפה להתנהגות זו. בדיוק באותו רגע הארי הופיע בסלון וקורנליוס ראה אותו, "הארי נערי, ארוז את חפצייך ובוא איתי, אני מאמין ששמעת את השיחה ואתה יודע על מה דובר." באותו רגע פאדג' זימן את דבריו של הארי, שיחרר את הדוויג לאוויר, הקטין את הדברים והסתובב בעוד הארי בעקבותיו. פאדג' לקח חבל ונתן אותו להארי. הארי לקח את החבל בלי היסוס. "הארי, זהו מפתח מעבר, אנחנו עומדים להשתגר לתא המכובדים, יש שם הרבה אנשים חשובים אז נסה בבקשה, להתנהג בכבוד." הארי הינהן והם השתגרו. ברגע שהם הגיעו הארי נפל על ברכיו; הארי הרגיש יד על כתפו שלא הרגישה כמו היד של פאדג' ושמע קול של נערה שואל אותו: "אתה בסדר אדוני?" הארי הסתובב וראה את הנערה היפה ביותר שראה מולו. "אה...כן!" הארי מיהר לומר. "אתה הארי פוטר!" הנערה קראה. הארי התאכזב, הוא קיווה שזו לא עוד מעריצה אך תקוותו התנפצו. " אני פלר דלאקור," הנערה המשיכה כאילו זה לא משנה שהוא הארי פוטר, "אתה מפתיע אתה יודע? אני חלק וילה ובדרך כלל אנשים מושפעים מהילת הוילה שלי ואילו אתה לא." הארי גימגם, "אני... אה.... מצטער שאני מבולבל ככה, פשוט לא פגשתי וילה עד היום." הארי ופלר המשיכו להביט זה בזה כאשר נשמע קול: "פלר, מי זה הצעיר הזה?" "הארי תכיר, זה אבא שלי, ז'אן דלאקור, הוא שר הקסמים הצרפתי." אבא של פלר התנהג כאילו זה בשגרה לראות את הבת שלו עם הארי פוטר כשאמר:  "ברוך הבא לגביע הקווידיץ' העולמי מר פוטר." "תודה אדוני. רק שאלה, איפה אני אגור?" "מר פאדג' אמר שהוא ישמח אם תלון איתו אך התעקשתי שתקבל אוהל פרטי צמוד אלינו." הארי שמח, תהיה לו פרטיות! "אה גבריאלה!, הארי תכיר, זו בתי השנייה, גבריאלה, גבריאלה תגידי שלום להארי פוטר." גבריאלה נראתה נבוכה מאוד כשאמרה שלום. פלר צחקה "נראה לי שאחותי קצת נדלקה עלייך..." הארי היה נבוך מאוד ואמר לילה טוב כשהלך לישון.  מחר הגיע ו(קטע הגביע שבספר) באותו לילה כשהארי עמד לישון נשמעו צרחות וצעקות. הארי לקח את השרביט שלו ורץ חוצה לבדוק מה קרה כששמע צעקת "אוכלי המוות מתקיפים!" הארי ישר חשב על פלר וגבריאלה ורץ לבדוק מה איתן ונבהל כשראה את האוהל שלהם ריק. הארי רץ לחפש אותן והגיע ליער כששמע: "תראו, תראו, שתי וילות צעירות. מה נעשה איתן?" הארי רץ ישר למקום שבו שמע את הקול וראה אוכלי מוות מקיפים את פלר וגבריאלה. הארי הרגיש זועם וחש כוח אדיר שלא היה שייך לו כאשר קפץ למרכז המעגל. "תראו תראו, מי אם לא הארי פוטר! נראה שזכינו בפרס משולש הערב!" הארי התעצבן וירה קסמים שהוא לא הכיר לעבר אוכלי המוות. אוכלי המוות ניסו להילחם חזרה אך אף אחד לא הצליח לפגוע בהארי, הייתה סביבו הילה מפחידה של עוצמה. אוכלי המוות קלטו שהם לא ינצחו בקרב וברחו. הארי נרגע לאחר כמה שניות והסתובב לבדוק מה שלום פלר וגבריאלה כאשר הן הסתערו עליו בחיבוק. "תודה הארי!" הם אמרו בתיאום מושלם. באותו רגע שתיהן נשקו לו על הלחי כשאור חזק הופיע. הארי בדיוק קלט שז'אן שם וצעק: "זה לא מה שאתה חושב!" באותו רגע ז'אן לי ידע אם לבכות משמחה או לצחוק מהמשפט. ז'אן התקדם לעבר בנותיו והארי ואמר: "הארי, כפי שידוע לך בנותיי הן חלק וילות ועל ידי כך שהצלת אותן בלי לחשוב על רווח, כוח הוילה שלהן החליט שהן חייבות לך חוב של חיים. זה אומר שמעכשיו, הקסם רואה אתכם כנשואים." הארי היה המום ושאל:" אדוני, איך אני יכול להיות נשוי ל2 בנות?" ז'אן הנהן ואמר: "1, תפנה אליי כז'אן כי מעכשיו אתה משפחה ו2, אתה נשוי לשתיהן כי הצלת את שתיהן." הארי היה בהלם טוטאלי. ז'אן פתח את פיו ואמר: "אני ובנותיי צריכים להסביר את זה לאמא שלהן. אם לא ידעת את התאריך מחר אתה צריך לחזור להוגוורטס אך בנותיי לא יחזרו איתך. אל תדאג, אתם תיפגשו השנה ומשם תמשיכו ביחד לנצח." הארי הרגיש שהוא נרדם. כאשר הארי התעורר הוא גילה שהוא ברכבת להוגוורטס שעמדה לנסוע. הארי היה עצוב שכל זה היה חלום כאשר הרגיש פתק בכיסו וקרא את מה שכתוב, "הארי אל תדאג,  זה לא היה חלום. אתם עוד תיפגשו השנה. מתחת למושב תגלה תיק עם מאכלים צרפתיים כדי שתתרגל לטעם וממתקים אנגליים. בהצלחה, ז'אן דלאקור." הארי הרים את התיק ואכל לו אחד מהמאכלים הצרפתים. "זה לא כזה רע." הרכבת החלה לנסוע. נשמעה דפיקה על הדלת והיא נפתחה וחשפה מאחוריה את רון והרמיוני. "הארי! מה קרה לך הקיץ? הגענו לדרסלים כדי לקחת אותך איתנו לגביע הקווידיץ' העולמי אך לא היית שם! איפה היית?" רון שאל. "הכל בסדר רון, הייתי בגביע הקווידיץ' אבל עם שר הקסמים בתא המכובדים." הארי חשב שראה זעף על פני חברו הטוב אך זה נעלם כעבור שנייה. "הארי," הרמיוני אמרה "מה יש לך שם?" "זה תיק מלא ממתקים ומאכלים צרפתים." רון הסתער על הממתקים ואילו הרמיוני נהנתה לה מהמאכלים הצרפתים. הארי דיבר איתם כל הזמן אך לא הפסיק לחשוב על המכתב ולתהות מתי יראה את פלר וגבריאלה. ואיך בכלל יספר לחבריו?

אז, פאנפיק שני! כמעט אלף מילים פרק ראשון! הערות ומחמאות בתגובות בבקשה!

		הפרק הבא