אווטאר מרשמלו

אני מוותר על הזכויות לפאנפיק הזה ליוצרים של אווטאר.

אני מוותר על הזכויות לשם מרשמלו לרואלד דאל.

התחשק לי לכתוב כאן עוד משהו לפני שאני מוסיף פאנפיק אז ספגטי.

אני לא יכול להתחייב לקריאה מהנה!

"אתם בטוחים שבננו הוא האווטאר?" שאלה בפליאה גברת קקטוס.

"אלמלא היינו בטוחים במאת האחוזים לא היינו אומרים לכם. בנכם זיהה כל חפץ קדמוני של אווטאר שהצלחנו לשים עליו את היד, והוא רק בן שלוש. אין מקום לצירוף מקרים," ענה הזקן מהלוטוס הלבן.

"אבל הוא לא כשף!" אמר בפליאה מר קקטוס.

"כנראה היכולות שלו יתגלו מאוחר יותר," ניחש זקן הלוטוס הלבן, "הסוכנים שלנו בחנו כל כשף מים בסביבות הגיל הזה, אז התחלנו לבחון לא כשפים משבט המים עד שהגענו לבנכם, והוא עבר את המבחן.

חוץ מזה, יום הולדתו הוא בדיוק היום בו אווטאר אנג נפטר."

"אני זוכרת. שמעתי את הבשורה המרה וכל כך נבהלתי שהתחלתי ללדת," הגיבה גברת קקטוס.

"רוחו של אנג בחרה בו ברגע שהוא נפטר!" התפעל זקן הלוטוס הלבן, "אני בטוח שהוא יהיה האווטאר החזק ביותר שהעולם ידע!"

***

כעבור שבע עשרה שנים....

(למתקשים בחשבון האווטאר בן עשרים.)

"אני האווטאר הכי מעפן שהעולם ידע," רטן האווטאר.

וייתכן שהוא צדק. אווטאר מרשמלו קקטוס השני לא היה מסוגל לשלוט באף אחד מהיסודות, הוא היה נכה והתנייד בכיסא גלגלים, לבקן ועל כן רגיש לאור השמש, וחירש אילם. מה שהוא רטן קודם היה בשפת הסימנים. (אם אתם חירשים אילמים, לבקנים, נכים או לא מסוגלים לשלוט באף אחד מהיסודות ונעלבתם- תתעודדו, אתם האווטאר!)

אפשר לומר שלמרבה הצער , זה היה ידוע כעובדה שהוא האווטאר, שכן פעם אחת הוא נחשף ליותר מדי אור שמש ונכנס למצב אווטאר כדי לעשות כשפות אוויר ולטוס חזרה לצל.

"למה אתה חושב ככה?" שאלה בדאגה אמו, גברת קקטוס.

"כי אני בן עשרים ואני לא שולט באף אחד מהיסודות!" סימן אווטאר מרשמלו בתסכול, "שלא לדבר על זה שאני חירש, נכה וערפד!"

"אתה לא ערפד," הזדעזעה גברת קקטוס.

"נכון," הוא הסכים בשפת הסימנים, "אני לא חתיך, אין לי עוצמה על טבעית, אני לא יכול להפוך לעטלף זאב ואני לא שותה דם. אני סתם נדפקתי עם רגישות לאור השמש."

"אם רק תתמיד בלימודי כשפות המים שלך הכל יהיה בסדר," ניסה אביו, מר קקטוס, לעודד אותו.

"ניסיתי במשך שנים את כל הכשפויות. למה שזה פתאום יעבוד?" התמרמר מרשמלו.

***

"מה שאתה צריך לעשות זה להפוך את החולשות שלך לעוצמות," אמר לאווטאר דוקטור קמומיל, הפסיכולוג החדש שלו. (הקודם השתגע.)

"איך?" סימן מרשמלו.

"אתה רגיש לאור השמש? תישן ביום ותהיה אווטאר לילי.

אתה חירש אילם? סמן לשותפים שלך בשפת הסימנים ורק הם יבינו אותך.

אתה נכה? תהפוך את כיסא הגלגלים שלך לסמל המסחרי שלך. דרוס איתו את אויביך, עוף איתו."

"ומה לגבי זה שאני לא מצליח לכשף כלום?" שאל מרשמלו.

"ז'אנר," קילל דוקטור קמומיל, "אני מתפטר."

***

אז מה בסוף קרה? איך מרשמלו למד להיות האווטאר?

הוא לא.

הוא מעולם לא כישף כלום חוץ מאשר בפעמים בהן נכנס למצב אווטאר, וגם זה היה רק כדי להציל את עורו שלו, לא קם מכיסא הגלגלים ולא הציל אפילו אדם אחד.

הוא היה האווטאר היחיד שלא היו לו עוצמות כלל וכלל.

אבל מסיבה לא מוסברת, מרגע היוולדו ועד מותו בשיבה טובה לא היתה פשיעה בעולם.