הלוואי

אני מאוד מקווה שיאשרו את הפיק הזה. הוא מאוד חשוב לי. מאוד חשוב לי שהוא יתפרסם.

מאז שפגשתי אותך בפעם הראשונה, ידעתי שאתה משהו שונה, משהו שהלב שלי לא חווה.

וחלמתי עלינו ביחד. התאהבתי בך בסתר.

והייתי בטוחה שככה מדמיינים אותנו כולם. כל החברים והמשפחה.

אבל, כשכבר הבנתי את זה, אתה כבר היית שלה, ולא הייתה לי הזדמנות.

והתגעגעתי אלייך. התגעגעתי ללהיות ברשימה של 'יש סיכוי שיהיה משהו'.

אבל זה מסובך.

כי היא, זאת חברתי הטובה ביותר.

והיא סומכת עליי שאני לא אתאהב בך.

כנראה שאי אפשר לסמוך עליי יותר.

הלוואי ש... טוב, אני כבר אשלים את המשפט לבד.

הלוואי שהאהבה הזאת היתה דו כיוונית.

הלוואי שהיינו ביחד.

הלוואי שלא היית אוהב אותה.

הלוואי שאני הייתי חשובה לך. אני חשובה לך?

אבל חלומות לא מתגשמים.

אתם כבר ביחד.

ובטיול שעבר של החבורה אתה כרעת ברך, והיא אמרה כן.

ואני ישבתי שורה ראשונה כדי לראות אתכם ביחד, נשבעים לאהוב אחד את השני לנצח.

ואני לא הזזתי את התחת כששאלתם אם מישהו מתנגד.

ושמחתי בשבילכם כשהודעתם שהיא בהריון, בערך שלוש פעמים. למרות שבתוך תוכי צרחתי לעזרה ממלאך המוות.

ובכיתי איתכם דמעות מזוייפות כשהבן הבכור נהרג בצבא, למרות שרציתי שזה יקרה גם לשניים האחרים.

והתפללתי שמישהו יתמוך בי כמו שאתה תמכת בה. שיהיה לי מישהו כמוך.

והזדקנו לאט לאט, ואני היחידה שנשארה לבד מהחבר'ה, כולם התחתנו בזמן שאני עשיתי מיליונים מכתיבה וגרתי רווקה בדירת פאר כמה שיותר רחוק ממך.

ולאט לאט ראינו איך החבר'ה עוברים מעולם החיים לעולם המתים.

ואז באמת בכיתי.

כמו שבכיתי בחטיבה שאתה לא החבר שלי.

כמו שבכיתי כשהצעת לה נישואים.

כמו שבכיתי כששמעתי על הילדים שלכם.

עכשיו אני אשלים את המשפט.

הלוואי שאתה היית איתי פה. אבל אתה לא. אתה שם. בחיקה של אהובתך. לא בחיקי.