ונלופי והנסיכות או let it go, Elsa

אני לא המצאתי את נסיכות דיסני ולא כתבתי את הטריילר לראלף ההורס 2. 

ונלופי (כך כותבים את זה בויקיפדיה, אל תהרגו אותי אם זה לא נכון)

נאנחה בהקלה.
היא הצליחה לשכנע את נסיכות דיסני שגם היא נסיכה, כך שהיא לא תשופד על נעל זכוכית בזמן הקרוב.
"איזה שיר את שרה?" שאלה יסמין.
"אני לא שרה שום שיר," ענתה ונלופי.
נסיכות דיסני הסתכלו אחת על השניה בתימהון.
"מוזר," אמרה פוקהונטס, "את בטוחה שאין לך שיר?"
"שום שיר," השיבה ונלופי, "למזלם של האנשים הסובבים אותי.
למה, איזה מן שירים אתן שרות?"
פוקהונטס טיהרה את גרונה ופצחה בשיר: "have you ever heard the wolf cry to the blue corn moon-"
"הירח הוא תירס?" קטעה אותה ונלופי וצחקקה.
"את הרגע קטעת אותי באמצע?" שאלה פוקהונטס בזעף.
"הירח הוא תירס כחול!" צחקקה ונלופי, "מה זה אומר על הכוכבים? שהם פופקורן?"
רפונזל צחקקה ופוקהונטס נעצה בה מבט רצחני, שיערה התנופף ביתר שאת ברוח הלא קיימת.
הצחוק של רפונזל דעך.
"עכשיו אני אשיר את השיר שלי," היא אמרה כדי לשנות נושא, נשמה עמוק, הסתכלה כלפי מעלה במבט חולמני והחלה לשיר: "
And at last I see the light
And it's like the fog has lifted
And at last I see the light
And it's like the sky is new..."
"בסוף את רואה את האור?" הזדעזעה ונלופי, "למה את שרה שיר על המוות? שאני אקרא למשטרה בכל מקרה?"
"לא!" קראה רפונזל, "זה שיר על עששיות פורחות מנייר!"
ונלופי הסתכלה עליה במבט לא משוכנע.
"גם לי יש שיר," אמרה יסמין בניסיון להציל את השיחה מהפסים המדאיגים אליהם עברה, "I can show you the world, shining, shimmering, splendid..."
אבל אז היא הפסיקה לשיר.
"זאת בכלל שורה של אלאדין," רטנה יסמין, "למה השיר היחיד שלי הוא דואט?"
"לי יש שיר שהוא לא דואט," אמרה מואנה בהתלהבות, ושרה: "I have been staring at the edge of the water long as I can remember, never really know why...."
"כל החיים שלך בהית במים?" שאלה ונלופי בהרמת גבה.
"את מוציאה לכולן את החשק לשיר!" התלוננה מואנה.
"שום דבר לא מוציא לי את החשק לשיר," אמרה אנה בחיוך והחלה לשיר גם היא: "Do you want to build a snowman?"
"לא," ענתה ונלופי בכנות.
"אווו, זה מזכיר לי את השיר שלי!" קראה אלזה.
"אלזה, לא!" התנשמה אנה, אבל זה היה מאוחר מדי; אלזה החלה לשיר: "The snow glows white on the mountain tonight -"
ההשפעה של השורה הבודדה הזאת על הנסיכות היתה מדהימה.
כולן מלבד ונלופי ואלזה צרחו, האדימו או החווירו, והן התנפלו על אלזה בזעם והחטיפו לה.
רפונזל לקחה קווצה עבה מהשיער הארוך והבלונדיני שלה וקשרה אותה סביב הפה של אלזה בגסות.
"סתמי ת'פה!" היא צרחה עליה בשילוב של זעם ובעתה.
"מה קורה איתכן, בנות?" שאלה ונלופי בזעזוע, "למה אתן מתנהגות כאילו אלזה אמרה מילה מאוד מאוד מאוד גסה?"
"אנחנו מאוד מצטערות שנאלצת להיות עדה לזה," אמרה טיאנה, "אבל אנחנו לא שולטות בזה. זה כמו מנגנון."
"כן, פשוט שמענו את השיר let it- כלומר את השיר הזה הרבה הרבה יותר מדי פעמים," הוסיפה סינדרלה, "רק בגלל השיר המטופש הזה אלזה זוכה ליותר הערצה מכולנו ביחד.
שמעת פעם על הביטוי "מוערך יתר על המידה?"
כי הביטוי הזה נכתב על אלזה."
"הייתי אומרת את הביטוי הזה על כולכן," ענתה ונלופי.