פגישה באוסטרליה

פגישה מפתיעה באוסטרליה

היה זה יום שלישי חם. וונדל ומוניקה וולקינס טיילו להנאתם ברחבי פארק אוסטרלי יפהפה. הם הלכו בין העצים השיחים, ומוניקה חשבה שלמרות היותו חם היה זה יום יפה במיוחד. הכל היה שקט ושלו והבוקר עלה אט-אט. אף-על-פי שהיה זה בוקר רגיל, מוניקה הרגישה שמשהו לא צפוי עומד להתרחש בו, משהו שלא קורה בכל יום.

כעבור כמה דקות ראו השניים נערה שהייתה לבושה בבגדים מעט מוזרים. היו לה שיניים קדמיות בולטות מעט והמון שיער חום מתולתל. הנערה החזיקה בידה מן מקל קצר ומגולף שעליו היו מעט דגמים מוזרים. פתאום, בבת אחת, הרגישה מוניקה תחושה מוזרה, וזיכרון מרוחק החל לעלות בראשה. היא ידעה שכבר ראתה את הנערה הזאת.

וונדל ניסה לגרום למוניקה להמשיך ללכת, אבל היא לא זזה ממקומה ולא הסירה את מבטה מהנערה שעמדה לפניה ושהשיבה לה מבט. ואז, באותו רגע ממש, הניפה הנערה את המקל שבידה. היא מלמלה משהו והפנתה את המקל לעברם של וונדל ומוניקה. עברה שנייה. הנערה נראתה מאוד מודאגת, אך לפתע החל פס דקיק של אור לבן לבקוע מתוך השרביט, ועטף לכמה רגעים את מוניקה ואת בעלה.

פתאום נזכרה מוניקה בכל: היא זכרה שיש לה בת ושהבת הזאת היא הנערה שעומדת לפניה. היא זכרה ששמה של בִתה הוא הרמיוני, וששם המשפחה שלה ושל בעלה הוא בכלל גריינג'ר ואפילו ששמותיהם הפרטיים אחרים. היא נזכרה בקיומו של עולם הקוסמים, ואפילו ידעה שבתה לומדת בבית-ספר לקוסמים ששמו הוגוורסט, ושהמקל שהחזיקה הרמיוני היה בעצם שרביט שאיתו עושים קסמים...

היא נזכרה בכל.

עברה דקה ואז קראו וונדל ומוניקה: "הרמיוני"! ורצו אל בִּתם.