הוא עמד מול האקדח.
לא היה לו טעם להסתתר.
אשתו טוניה תמיד אמרה לו שזה לא טוב להסתבך איתם.
הוא ניסה לא להתקרב אליהם, אבל מצבו הכלכלי והנפשי התדרדר מעוד.
הוא היה צריך עזרה.
טוניה לא יכלה לעזור לו, היו לה מספיק צרות על הראש.
ובמיוחד לא הוריו.
כי הם מתים.
הם איימו עליו שזה מה שיקרה.
והם קיימו.
הם הרגו את ההורים המסכנים והגוססים שלו.
הם לא יכלו לתת להם למות בשיבה טובה?
כנראה שלא, כי עכשיו הם באו להרוג אותו.
מי היה מאמין שהוא יהפך לגאנגסטר מסכן שהסתבך ככה והולך לגמור את חייו בידיעה שאחריו הם יהרגו גם את אשתו האהובה ואת שלושת ילדיו הקטנים.
את שרל, רוזלין והארי.
הוא מעולם לא הכחיש את העובדה שהארי הוא הילד המועדף עליו.
כי הוא דומה לאיש שעל שמו הוא קרא כך לבנו היחיד.
כמחווה לבן אדם ששינה את חייו, והציל את ילדיו מספר רב של פעמים.
כמתנת סליחה אחרי כל השנים שהוא אימלל את חייו.
"תעצור שק שומן!", צעק אחד מהאופנוענים המפחידים רעולי הפנים.
"לא התכוונתי ללכ-", הוא התחיל לומר אבל הם קטעו אותו.
"יש לך את המזוודה עם הכסף?", אמר מנהיג החבורה, הידוע בתור ג'ון לארק (שאוט אאוט ל"משימה בלתי אפשרית: התרסקות").
"אכן", הוא אמר בשקט המאפיין אותו.
מאז החתונה שלו הוא היה שקט.
בהתחלה אף אחד לא האמין שהוא, הילד הרועש והבלאגניסט, ייהפך לבעל, שקט ומכיל, שמגדל שתי בנות ובן.
כולם חשבו שטוניה לא תוכל לשאת אותו יותר. אפילו הוריו.
כי מי יחשוב שהוא יוכל להתחתן ולשמור על משפחה בריאה ויפה?
אבל הוא הוכיח להם שהם טועים.
הוא נהיה בל מכיל, אוהב ושקט.
כל מה שטוניה רצתה זה שקט.
טוניה גם הראתה לו איך שקט זה דבר מדהים.
והוא באמת השתנה. לטובה.
אוהב ילדים, בעל תומך, חבר נהדר, איש נאמן ונחמד.
ההפך ממה שהוא היה במשך כל השנים שהיו לפני.
זה היה מהפך קשה, אבל הוא התגבר.
הוא נהיה בן אדם נפלא.
ויש רק איש אחד שעודד אותו להשתנות.
בן דודו האהוב, שלצערו הרב נהרג לא מזמן באחד מהקרבות המוזרים האלה של עולם הקסמים.
ביחד עם אשת ושלושת ילדיו.
הוא פלט צחוק קטן כשנזכר בזה, ורעולי הפנים הביטו בו בחשד.
לא מתוך זילזול. הוא לא רוצה לזלזל בו והוא גם לא מתכוון.
פשוט גורלם וגורל משפחתם דומה ביותר, אך רע מאוד.
ילדיו לא הספיקו לראות את העולם, הוא רצה לומר להם.
הוא ידע שהמזוודה ריקה והם הולכים לרצוח אותו ואת משפחתו בדם קר.
אבל גם אם היה במזוודה חצי מיליון פאונד הם היו רוצחים אותו.
כי הוא ידע יותר מידי והיה יכול להסגיר אותם.
ובריחה היתה עולה אותו מחיר.
אז עדיף להתמודד עם הנזק פנים מול פנים, בידיעה שאלו הפנים האחרונות שיראה, פנים מכוסות בצעיפים ועיניים נוקבות.
הוא פרש את ידיו ונתן להם לחפש סביבו נשקים.
אחד נשלח להביט מסביב אם הביא אנשים או נשקים שהחביא בשיחים.
שניים מרעולי הפנים התקרבו ואחזו בידיו השמנמנות ואז בא המנהיג וחטף את המזוודה מידיו.
הוא פתח אותה בזהירות.
כמה נשיפות רועשות ומבט המום.
רעש טעינת אקדח נשמע ואז קול ירייה.
ואז שקט. שחור מסביב.
הוא הרגיש אלפי ידיים עוטפות את גופו הרחב ואז הוא החל לרחף לו למעלה.
ואז הוא ראה את גן עדן.
הארי ומשפחתו ישבו שם ושתקו.
הבעת פנים ריקה כיסתה את פניהם.
עוד פעם שקט.
הוא ראה את משפחתו עולה לאט לאט למעלה אליו.
אך עדיין השתורר שקט מוחלט.
כי דאדלי אוהב שקט.
עד שהשקט מחורר אותו לאט.
או שזה המוות.
|