הוא עוד הסתכל לאחור || ירדן, האתגר הדו יומי של פורום הפאנפיקים, י'

שם הפאנפיק: הוא עוד הסתכל לאחור
שם הכותב: ירדן
דירוג: בין PG ל - PG13
פאנדום: הארי פוטר
ז'אנר: פנטזיה
ויתור זכויות: ג'יי קיי רולינג
בטא: אני.

~.~.~.~
"הנה את," הוא אמר וחייך. היא הסמיקה וחייכה.
"הנה אתה," אמרה, סוקרת את פניו היפות במבטה. "לאן..." היא הוסיפה בקול ספק מסוקרן, ספק נבוך.
"ל... מקום," הוא אמר והמשיך לחייך חיוך מסתורי.
"אתה יכול לפרט יותר?" היא ציחקקה.
"אני יכול," הוא אמר, "אבל... זה יהרוס את כל ההפתעה."
"הפתעה?" היא שאלה בקול מופתע, הוא יכל לזהות את הזיוף שבקולה. במקום לענות על שאלתה הוא תפס בידה והחל ללכת במהירות אל עבר היציאה מהטירה הגדולה.
כעבור שתי דקות, השניים הגיעו אל המקום המבוקש – כמה מטרים ליד האגם הגדול, פרושה הייתה שמיכה סגולה וגדולה, ועליה סל חום ובהיר, הוא התיישב על השמיכה והושיט את ידו אל עברה, היא עמדה שם, עיניה פעורות. "אני..." היא לחשה והסתכלה על עיניו.
"את...באה?" הוא ספק אמר, ספק שאל, חיוך נפרש על פניה, היא לקחה את ידו, והוא משך אותה אל חיקו.
"ו... אתה?" היא אמרה, והתקרבה אליו מעט, עיניה אמרו לו הכל, הוא הרים את גבתו, ושניה לאחר מכן הם התנשקו. שניה קצרה עברה ושפתיהם התנתקו. סרר שקט, ושניה לאחר מכן, הוא קם והלך משם, מסתכל כל שניה לאחור, בוחן את הילדה שעוד ישבה על השמיכה, בוחן את גופה, את בגדיה, את פניה, את... שפתיה. אך הוא המשיך ללכת, עוד מסתכל לאחור, אך לא מתחרט, כי הוא – הוא דראקו מאלפוי, והיא ג'יני וויזלי.
~.~.~.~
יאפ. יצא לי מאוד קיטשי וקצר. ויש לי דז'ה וו כשאני מתסכלת על הפאנפיק הזה משום מה (XD).
אשמח לת"ב.

למה קיטשי? טוב, קצת XD
אבל זה מהמם! ירדנוש, אני חולה על הכתיבה שלך!
אהבתי במיוחד שבהתחלה לא יודעים במי מדובר, ורק בסוף מגלים :)

יפה מאוד. אומנם קיטשי, אך יש שני סוגי קיטש: קיטש חמוד ופלאפי וקיטש מוגזם ומעורר בחילה מרוב מתיקות. למרבה המזל, הקטע הזה הוא קיטש מסגנון מס' 1. גם אני, כמו שירונת, אהבתי את
העובדה שלא יודעים מי הם עד הסוף.
וחוץ מזה - דראקו/ג'יני זה שיפ מקסים.

תודה רבה :)

תודה לך (:
דווקא אני פחות אוהבת את השיפ של דראקו וג'יני, ובגלל זה כתבתי את הפאנפיק, היה צריך לכתוב באתגר, שיפ שאני לא מתחברת אליו מאוד.

אוה, הבנתי. התוצאה מקסימה בכל מקרה.

אוה, הבנתי. התוצאה מקסימה בכל מקרה.

תודה,