התאבדות, אם זה מפריע למישהו.

-

את עוד תשבי שם, ילדה. את עוד תשבי שם, שיערך יתנפנף ברוח וקולך, קול זעקה, ישמע מכיוון הגג הדומם. את תצעדי, באיטיות, בחשש, לקצה. את תביטי מגג העולם, עיניך יתורו על גגות הבתים הנמוכים, על המכוניות, על אנשים קטנטנים, כבובות בעולם הגדול. ואת תהיי שם, על גג העולם, כמלכה, שליטה. אך את לא תרצי את השלטון הזה, לא תבקשי את המלכות. כי את רק תרצי לגמור, לעצור את הכל, וליפול. את כבר תדמייני את הקפיצה, את הנפילה המהירה, את הסוף. את הנחיתה הכואבת, הקשה, ואת הסוף שיגיע, יגאל אותך מייסורייך.
ואת תקרבי יותר ויותר לקצה, תרגישי בידייך החשופות את ברזל הגדר, ותטפסי עליה באיטיות, בזהירות. את תחושי את הברזל חותך את רגלייך היחפות, שאט אט יתנתקו ממנו ויחושו רק את האוויר, את החיכוך. והנפילה תהיה יותר איטית משציפית, תתן לך זמן למלא את ראשך במחשבות, אך את לא תתחרטי. והנחיתה תהיה אותה הנחיתה הקשה, הכואבת, שדמיינת. והסוף, שיגאל אותך מייסורייך, יהיה אותו הסוף.