המחברת האבודה || שירה, סיפור בהמשכים

המחברת האבודה

© כל זכויות היוצרים על הסיפור "המחברת האבודה" שייכים לי, שירה, המחזיקה כרגע בכינוי "!shira the queen". חל איסור מוחלט להשתמש בו בכל צורה שהיא. אם אני אגלה יצירה עוקבת מכל סוג שהוא, שהאישור עליה לא ניתן/לא באמת ניתן ממני, אפנה, קודם כל, להנהלת האתר המדובר, ואם זה יימשך אפנה לגורמים מעט יותר סמכותיים. אין לשכפל, לצלם, להעתיק, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני אחר כל חלק שהוא מהחומר שבסיפור זה, אחרת אאלץ להסגירכם ל20 שנות מאסר. ©

שם הסיפור: המחברת האבודה.
שם המחברת: שירה.
ז'אנר: מתח, פנטזיה, הרפתקאות.
דירוג: PG13.
ביטוא: עצמי
הערות: סיפור בהמשכים ראשון שלי, אשמח אם תת"בבו ותקראו :)

תקציר

שלום, קוראים לי שירה.
לפני שאספר לכם את הסיפור, אני רוצה להסביר לכם איך הכל התחיל.
והכל התחיל ממחברת חשבון שאבדה, והיא רק המניע להרפתקה האמיתית.

תוכן עניינים
○ תקציר
○ פרולוג
○ פרק 1 - מסע בעולם
○
○
○
○
○
○

קריאה מהנה! D:


פרולוג
[מילים: 82]

יום אחד, כשישבתי על הספה בסלון ביתי ועשיתי שיעורים בחשבון, פתאום נפער בקיר חור, "שבלע" את מחברת החשבון שלי, ואותי.
החור (שהתברר כ"חור תולעת"), בלע אותי למקום שהיה לי מוכר.
החור בלע אותי לכרתים ביוון!
בהתחלה לא הבנתי לאן הוא בלע אותי, אבל אז שוב החור נפער, והוא בלע אותי חזרה הביתה.
הלב שלי פעם בחזקה והבטן שלי התהפכה.
חשבתי שהשתגעתי, אבל אז הבנתי שלא חלמתי, כי ראיתי שהמחברת שלי נעלמה.
לא הבנתי לאן היא נעלמה, אבל אז הגעתי למסקנה שהיא ביוון!

אני חושבת שזה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, והרעיון ממש נחמד, אני מחכה לראות לאן תקחי את זה.
אני אגיב בנפרד לגבי התקציר והפרולוג:
התקציר - אוקיי, התקציר ממש ממש קצר ואני לא חושבת שהייתי קוראת לו בדיוק תקציר. בעיקר הצגת שם את עצמך ואיך שהכל התחיל, ולא את הסיפור עצמו. תקציר אמור לספר לנו בקצרה, בכמה שורות, מה קורה בסיפור, כדי שנדע אם זה מעניין אותנו ואם אנחנו רוצים לקרוא. הוא מסקרן וגורם לי לרצות לדעת מה ההרפתקה האמיתית, אבל לא בדיוק הייתי קוראת לו תקציר. אני ממליצה לך אולי לנסות להסתכל על תקצירים של סיפורים אחרים ולעשות תקציר חדש, כי הרעיון של הסיפור באמת נחמד.
הפרולוג - גם הוא ממש קצר, הוא די מסקרן, אבל בעיקר סיפרת לנו מה קרה. אני חושבת שהייתי ניהנית יותר מהקריאה אם במקום לספר לנו מה קרה, היית מתארת לנו את המקרה כדי שנוכל להבין לבד וכדי שזה לא יהיה כל כך קצר. חוץ מזה, הוא צריך ביטוא. אני לא אעיר אחת אחת, אבל יש די הרבה שגיאות שבטא יכול לתקן לך, כנו לדוגמא - את לא צריכה לשים כל כך הרבה סימני קריאה, אחד מספיק. זו לא בעיה כזו גדולה, יש בפורטל הרבה בטאים שאת יכולה לשלוח להם הודעה והם ישמחו לבטא לך, וזה רק יעזור יותר לקריאה. עוד משהו - הפרולוג רץ לי ממש מהר, כאילו זה פשוט סיכום של מה שקרה בכמה שורות. בפרולוג המטרה היא לא לסכם, אלא לתת רקע, ובגלל זה אני חושבת שכדאי לך להוסיף קצת תיאורים, רגשות וכאלה. גם קצת לא הבנתי איך היא הבינה שהיא ביוון ושהמחברת נשארה שם? כשאת כותבת סיפור בגוף ראשון, חשוב להיזהר לא לתת מידע שהדמות עצמה לא יודעת. זה קורה די הרבה ואת לא צריכה לדאוג מזה יותר מדי, זה משהו שאת יכולה לתקן וללמוד לפעמים הבאות.
בקיצור, אני ממש מקווה שלא נפגעת מההערות שלי ואם כן אני מצטערת, לא התכוונתי לפגוע ואני יודעת שזה סיפור ראשון שלך ורק מנסה לעזור לך להשתפר, כי את יכולה וזה בסדר לגמרי שהסיפור הראשון לא יהיה הכי טוב שיש, כי ככה משתפרים ואני בטוחה שאם תמשיכי לכתוב את תשתפרי. הרעיון של הסיפור נחמד מאוד ואני מחכה להמשך ומקווה שתחליטי לערוך את התקציר והפרולוג, להאריך ולשנות אותם, כי את יכולה לגרום להם להיות יותר טובים.

באמת תודה.
ערכתי גם את הפרולוג, והתקציר ככה בכוונה.
יש לי הרבה פרקים מוכנים(20 פרקים) והתחלתי את הסיפור הזה בכיתה ד'.
עשיתי את הפרולוג ואת התקציר קצרים מאוד בכוונה, כדי להעצים את המתח של הקוראים.
המחנכת שלי שקראה את הסיפור שלי ראשונה, אמרה לי שזה מאוד יפה ומושקע, ואמרה לי שזה יפה שעשיתי את הפרולוג ואת התקציר קצרים, כי כמו שאמרתי והיא הסכימה איתי - עשיתי אותם קצרים בכוונה כדי להעצים את המתח של הקוראים.

פרק 1 - מסע בעולם
[מילים: 105]

כשהבנתי שחור התולעת "בלע" את המחברת שלי ליוון, דפקתי על הקיר בחזקה במקום בו החור נפער בתקווה שהמחברת תחזור, אך החור לא נפער שוב.
פתאום חור התולעת נפער, ונכנסתי אליו.
חשבתי שהוא שאב אותי לכרתים ביוון, אבל ראיתי שאני נמצאת בניו יורק!
כשחור התולעת נפער שוב, והחזיר אותי הביתה, הבנתי מה קרה, והתפללתי שחור התולעת לא יפתח שוב.
למחרת, כשהתחיל יום הלימודים, בשעה שלמדנו חשבון, פתאום, למראה עיני, נפער חור התולעת שוב.
הבנתי שרק אני ראיתי אותו, כי התלמידים לא הפנו את ראשם לשולחני.
אך הבנתי שכל יום בשעה 8:55/20:55, בערב ובבוקר, במקום שאני נמצאת באותו זמן, נפער לרווחה חור תולעת, ולוקח אותי, למסע בעולם!

אני צריכה להעביר את כל הפרקים מהמחברת שלי לוורד, אז ייקח לי זמן לעדכן.

כמו לילי, גם אני אגיב על התקציר, הפרולוג והפרק הראשון בנפרד.
מה שכן, לפני זה - הרעיון ממש מגניב ומעניין אותי לאיזו הרפתקה תקחי את הדמות.
תקציר: כמו שלילי אמרה ואין לי כל כך הרבה מה להוסיף, התקציר אמור לספר לנו במספר שורות קצרות על מה הולך להיות הסיפור בלי ספויילרים. מה שכתבת היה מגניב, אבל אלה רק שלוש שורות ואם הייתי קורא את זה על גב של ספר הייתי מצפה לעוד המשך הסבר על העלילה, כי אין פה הרבה מידע.
פרולוג: כעלילה לפרולוג העלילה מעולה, הצגת לי מין פתיח נחמד כזה לכיוון הכללי של הסיפור וזה הצליח לעניין אותי. מה שכן, אני חושב שהוא היה קצת קצר מדי. שמתי לב לזה גם בפרק הראשון אז אני אגיד את זה רק פה - את כותבת בציוני מצב כלליים מאוד. עכשיו, אני מאוד אוהב לקרוא ציוני מצב (תראי, כל סמארטצ'ילד זה ציוני מצב ואני ממש אוהב לקרוא את זה), אבל את פשוט כללית מדי ולכן גם הפרקים שלך ממש קצרים. דרך נהדרת להימנע מזה זה לצאת מנקודת הנחה שאת חייבת להסביר כל דבר פעמיים ולפרט עד שלא יהיה לך על מה לפרט. למשל, המשפט השני - במקום "החור (שהתברר כ"חור תולעת"), בלע אותי למקום שהיה לי מוכר", את יכולה לכתוב את זה:
החור, שמאוחר יותר יתברר כחור תולעת, בלע אותי למקום שהיה לי מוכר. זיהיתי אותו דרך השפה שבה דיברו האנשים שהלכו ברחוב, דרך הנוף וגם דרך האוויר הצלול שהיה מוכר לי רק ממקום אחד.
מבינה? את גם מסבירה פעמיים וגם מפרטת עד שאין לך על מה. זה משהו שהרבה אנשים מתקשים בו ואני חושב שברגע שתביני את העיקרון הסיפור ישתפר פלאים.
אה, ועוד משהו - כתבת "שהתברר כחור תולעת", אז יש לי שאלה - איך הדמות הבינה שזה חור תולעת? נניח בצד את זה שמבחינת התיאוריה חורי תולעת לא יכולים להיות כל כך קטנים ולהעביר עצמים בתוך כוכב לכת ולכן צריך להיות לזה שם חדש, איך הדמות הבינה את זה בכלל? זה קרה גם בפרק הראשון קצת - הדמות מבינה דברים ולא מסבירה לנו איך היא הבינה אותם או מאיפה היא יודעת אותם בכלל, מה שגורם לה להיות מין מספר יודע כל בעצמה כשכל הקונספט של דמות ראשית זה דמות שלא יודעת מה לעזאזל הולך בסיפור.
פרק 1: אני חושב שעל הדף הפרק נראה לך יותר ארוך (קורה לכולם, לא לדאוג), אבל פרק ראשון צריך להיות קצת יותר ממאה וחמש מילים, במיוחד אם את כותבת משהו עם עלילה עמוסה כמו הסיפור שלך (אני מניח שזה ככה, כי הרעיון הכללי נראה לי יחסית עמוס ושיש לך המון הסברים). אפשר להשאיר קורא במתח בדיוק עם אותו משפט סיום, אבל כשאת מוסיפה יותר באמצע - כמו שהסברתי. נגיד, התלמידים האחרים לא הסתכלו - מעולה, תסבירי לי! תפרטי לי. שמתי לב גם שאנחנו לא יודעים כלום על הדמות הראשית - לא איך קוראים לה, לא בת כמה היא, לא המצב החברתי שלה (שאגב, היה אפשר לפרט עליו אם היא נמצאת בבית ספר), ואנחנו לא יודעים עליה כלום. אנחנו רק יודעים שהמחברת שלה ביוון.
אגב, משהו שחשוב לי להגיד לך - יש טיפ חשוב בכתיבה שנקרא show, don't tell, שבעצם אומר שאם את רוצה לספר פרט כלשהו על הדמות את צריכה להראות אותו ולא להגיד. במקום שהדמות תגיד "וזה X החבר הכי טוב שלי", היא יכולה להגיד "והחבר הכי טוב שלי, X, עשה ככה וככה". הבנת?
יצא לי ממש חופר אבל אני חייב להגיד שכן נהנתי לקרוא ושאני מחכה לפרקים הבאים! הכל כדי שתשתפרי כי יש לך פוטנציאל וזה רעיון ממש מגניב, אני באמת רוצה לראות לאן את כותבת את זה.

באמת באמת תודה.
התחלתי לכתוב את זה בכיתה ד', ואז אני כל הזמן עשיתי סתם סימני קריאה, הוספתי מילים וכו'.
עכשיו אני כל הזמן עובדת על הסיפור (מעתיקה לוורד מהמחברת שלי).
כשכתבתי את הפרק הראשון הייתי משועממת מאוד בשיעור, אז זה מה שעלה לי, ורציתי "להשתגע" כמו שרולינג עשתה וכמו שקולפר עשה, והחלטתי שזה יהיה חור תולעת, ולא חשבתי איך הדמות הבינה שזה חור תולעת, כי פשוט הייתי משועממת.

צודק.
כתבתי את כל הפרקים המוכנים עד עכשיו במחברת, וזה תפס לי דף שלם (כנראה בגלל כתב היד הענק שהיה לי אז)

זה יתברר לך בהמשך.
גם בתקציר כתבתי: "שלום, קוראים לי שירה".
המצב החברתי של הדמות הראשית יתברר לך בהמשך, כי המצב החברתי מאוד קשור לסיפור, ואני לא רוצה לעשות יותר ספויילרים.
אני היום אמשיך את הסיפור, אבל בבקשה תתנו לי ת"ב!

הקפצה ^^