האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

הבחירות לראשות הבתים לשנת הגובלין 24 נפתחו! פרטים נוספים בפורומי הבתים

דרושים פרופסורים, בטאים ומעצבים לשנה״ל הגובלין 2024!

חוקי הפורום 


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 כפילים//טיילור
פורסם ב: Jun 26 2017, 18:22 PM
צטט הודעה




אני רץ
********

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 18653
חרמשים: 6919
מגדר:male
משתמש מספר: 55254
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 12.12.2015


כפילים


טוב, זה רעיון שישב לי בראש כבר די הרבה זמן... מקווה שתאהבו! סביר להניח שיזכה להמשך.
שם: כפילים
כותב: טיילור
תקציר: ההסכמים עמדו להיחתם, והם ישמרו על סדר, שלום ואושר בממלכה. לאחר הם ייחתמו, חצר מלוכת הלבבות השחורים, החצר אשר מאיימת על כולם, לא תוכל עוד לחזור למעמדה הגבוה ולשפר את מצבה, וכך אזרחי הממלכה יחיו באושר, תחת השלטון של הנסיך והנסיכה המושלמים של חצר מלוכת הלבבות, החצר בעלת העוצמה הרבה ביותר.
אך איש צעיר אשר מגיע מהעולם שמעל, ומביא אתו רומנים, סיפורים ודרמות בין עובדי הארמון, עלול לשנות את הכול, ואף להרוס את ההסכמים...
ומה יעשה אליוט, רופא הארמון, שתקוע במרכז העניינים, בין החדש לנסיך ולאשתו?
את כל זאת (ועוד) תגלו כאן.
תוכן עניינים: אין ממש תכנון כרגע, אז אולי יהיה בקרוב.
~~~~
משום מקום, הנער הזה הגיע.

אליוט שלח מבט בצעיר השרוע על מיטת המטופלים, רגלו המרוטשת מזיבה דם על סדיני המיטה הלבנים-אדומים. אף תחבושת לא הצליחה לחסום את הדימום. לפני ימים אחדים, הנער הגיע, נחת במרכז חצר הלבבות והתעלף. שניות לאחר מכן, הוד מעלתו הנסיך הבין כי הנער פצוע, והחליט להביא אותו להחזקתו של אליוט, רופא הארמון.

הצעיר היה בערך בגילו של אליוט, הנסיך והנסיכה: בערך בן עשרים, גבוה לגילו ומבוסס.

הנסיך נכנס אל החדר, אתו הנסיכה, אשתו. אליוט הקדיש רגעים לסריקתם, אף על פי שראה אותם בכל יום ויום מאז הגעתו של אותו הנער המסתורי: עיניו השחורות הגדולות של הנסיך רונאלד, שיערו השחור, הקצוץ והפרוע. תווי פניו הנאים והמסותתים, אפו הישר ושפתיו המלאות. הוא לבש את מדי המלחמה האדומים-לבנים של החצר, כראוי לנסיך אמתי, נסיך שעומד להיות מלך.

ואשתו... אף אישה לא השתוותה ליופייה בכל רחבי ממלכת הקלפים - שיערה היה ארוך וגלי, בגוון חום-אדמדם. עיניה היו כמו להבות מלחשות, אדומות-חומות כהות, לעתים מוארות עם כתמי ענבר. ריסים עבותים כיתרו את העיניים הללו, ותווי פניה העדינים והמתוקים התכווצו בדאגה למראו של הנער הישן. שפתיה, שפתי דובדבן קטנות וכהות, נלעסו עד זוב דם. הנזר, שבדרך כלל נח בין צמותיה ברכות וחשף את מעמדה, נשזר ברישול בין המחלפות של שיערה.

אף על פי הרישול שבהופעתה, הנסיכה דיאנה הייתה יפהפייה כתמיד.

הנער התהפך במיטתו ומלמל דברים אחדים משנתו, בשפה זרה. רונאלד שלף את חרבו מוכן, להתקיף.

"רונאלד, לא," דיאנה הורתה לו. "הוא חסר ישע. אין בידינו לבחור את גורלו."

"יקירתי, אנא ממך, נסי לחשוב. ישנו סיכוי שבו... סיכוי שבו הוא מרגל בעבור חצר הלבבות השחורים. והרי את יודעת שהם אויבי החצרות. השגרירים ג'יימס ואדם יגיעו לחתום על ההסכם רק בעוד חמישה ימים; אין עלינו לתת למרגל לתקוף אותנו!" רונאלדו ניסה לדבר ללבה של אשתו. דיאנה הנידה בראשה ופנתה אל אליוט.

אליוט בחן את פניהם במראה שלצדם: הנסיכה האלגנטית, ולצדה, נער כחוש, גבוה, שעורו כצבע השמנת; שיערו החום, הבהיר והמתולתל פרוע מחרישת ידי רופא עדינות בו, עיני הים שלו, תכולות-ירוקות כמעמקי האוקיינוס, אדומות ושחורות מחוסר השינה. מראו לצד מראה של דיאנה לא התאימו יחדיו, אף על פי שרצה בזאת.

"אליוט, יש שיפור במצבו של הנער?" שאלה דיאנה בעדינות, מחווה על הנער ששכב במיטה. אליוט משך בכתפיו.

"הוא לא מתעורר, אף על פי שנתתי לו את הטיפול המרבי. עשיתי כמיטב יכולתי בכדי לטפל בפציעה שברגלו -"

"פרן!" הצעיר צעק והזדקף במיטתו. הוא הביט סביבו בבהלה, עיניו השחורות מתרוצצות בין כל נוכחי החדר. "דוב סי פרנצ'סקה מיו?!"

דיאנה התיישבה לצדו של הנער ונגעה בכתפו בעדינות. "דיסטנדה," אמרה בשקט לצעיר המבועת, "אה טוטו אה פוסטו. איו סונו דיאנה. קי סיי טו?"

"דיאנה, מה פשר הדבר הזה?" רונאלד שאל בקוצר רוח. דיאנה משכה בכתפיה.

"הוא מדבר באיטלקית. הוא צעק 'איפה פרנצ'סקה שלי'. אמרתי לו להירגע, שאני דיאנה, ושאלתי אותו מה שמו."

"תגידי לו שידבר אנגלית," אליוט רטן. דיאנה משכה בכתפיה פעם נוספת, תנועה אלגנטית יותר מהקודמת.

"פרלה אינגלסה, פר פבורה," דיאנה פנתה אל הצעיר. הוא הנהן.

"אנגלית? למה?! איפה פרנצ'סקה?!" כל הנוכחים בחדר שתקו. לאחר שאף אחד לא הגיב, הצעיר החליט, ככל הנראה, לנקוט גישה עדינה יותר. "בסדר. אני ניקולס. ניקולס קארו. ואתם?"

"זהו בעלי, רונאלד," דיאנה הציגה את בעלה, "וזה -"

"אני אליוט," אליוט התפרץ, "אני טיפלתי בך במשך כל הימים שבהם שהית כאן."

ניקולס קם ממקומו ובחן את אליוט. "אם כך, אני מניח שעלי להודות לך. מי אתה? ומדוע אתה נראה כמוני?" ניקולס פנה אל רונאלד.

הדבר היה נכון; ניקולס ורונאלד חלקו את אותם תווי פנים מסותתים, אותו גוון עור זהוב, אותן עיניים שחורות ענקיות, אותו שיער שחור, משיי וחלק כעורב. אומנם, ניקולס היה מוזנח יותר מרונאלד, אך מלבד זאת...

"אנוכי רונאלד, נסיך הארמון שבו אתה נמצא. כיצד הגעת הנה?"

"אני לא יודע," ניקולס רטן. "יצאתי לשוק, למכור מצרכים בעבור כסף, אשר ישמש אותי ואת פרן היקרה שלי בקניית מצרכים ובדים. היינו אמורים ללכת לנשף הולדתו של ישו בסוף השבוע הקרוב, אך -"

"ישו? על מי אתה מדבר?" אליוט שאל בבלבול. דיאנה נעצה בו מבט מצמית.

"אליוט, הנח לאורחינו לסיים את דבריו."

"תודה לך, עלמתי," ניקולס הודה לדיאנה בחן. דיאנה חייכה אליו חיוך שובה לב, ככל הנראה כי דמה לבעלה, אותו אהבה מכל.

אליוט ניסה, באמת שניסה, שלא לקטוע את ניקולס, אך יצר הסקרנות שלו ורצונו לדעת מהיכן בא אליהם זר כה יפה תואר...

די. מה אני עושה? אסור לי לחשוב מחשבות כאלה, גם אם הוא דומה לנסיך, והרי הנסיך...
אליוט השקיט את מחשבותיו מחשש כמעט מגוחך שמישהו עלול לשמוע אותן. אם מישהו יידע על הסוד שלו, הוא אבוד. הוא לעולם עוד לא יישאר בחצר הלבבות. אולי אף יוגלה לחצר הלבבות השחורים, חצר המעוינים או חצר התלתנים.

"המשך בסיפורך," עודד אותו רונאלד. ניקולס חייך.

"בכל אופן, בדרכי תקף אותי זאב. הוא דחק אותי ליערות ולגבולות העיר, שם ריטש את רגלי בטפריו ובניביו והשאיר אותי על האדמה. הדבר הבא שאני זוכר, הוא שהגעתי הנה."

"כל אחד מגיע לכאן בעזרת סיבה," דיאנה אמרה בשקט. "אך בקרוב יהיה כאן מסוכן מדי בעבור אדם פשוט מבחוץ, איטליה של ימי הביניים."

"מבחוץ?" ניקולס שאל בבלבול. דיאנה נאנחה.

"אתה נמצא בממלכה של כישוף, מתחת לפני האדמה, בשם ממלכת הקלפים. כשמה כן היא - מבוססת על חבילות הקלפים.
"הממלכה נחלקת לחצרות מלוכה, על פי קבוצות הקלפים: לבבות אדומים, לבבות שחורים, מעוינים ותלתנים. אתה מבין?" דיאנה עצרה לרגע כדי לוודא שניקולס מבין. כאשר הוא הנהן, היא המשיכה. "בכל חצר מלוכה ישנם שלושה בני אצולה, נסיכה, יועץ מלכותי, שגריר למשלחות, משרתים וחיילים. חצרות המלוכה נלחמות זו בזו כבר שנים, בפרט בחצר המלוכה של הלבבות השחורים, ועל כן, בקרוב ייחתמו הסכמי שלום בינינו, חצר מלוכת הלבבות, לבין חצר מלוכת התלתנים וחצר מלוכת המעוינים, על מנת להביס את חצר מלוכת הלבבות השחורים פעם אחת ולתמיד."

"לבבות שחורים הם עלים?" ניקולס שאל. דיאנה הנהנה. "תודה. המשיכי."

"חצר מלוכת הלבבות השחורים תרצה בכל מאודה לסכל את ההסכמים הללו, ועל כן, צפויה תקופה של תקיפות בחצר המלוכה הזו, תקיפות שיכוונו לארמון בפרט."

"אני לא חלק מהארמון."

"אתה נראה בדיוק כמוני, ואני הנסיך," רונאלד הזכיר לניקולס. ניקולס הסמיק.

"אני מניח שיהיה לי מסוכן."

"אכן. השגרירים ג'יימס ואדם, מחצרות מלוכת המעוינים והתלתנים יבואו כדי לחתום על ההסכמים. אם הכול ילך חלק, אנו נצליח להביס את חצר מלוכת הלבבות השחורים, נפיל את שלטון האימים של אלו ונחלק את שטחיהם שווה בשווה."

"ואיך אפשר לצאת מכאן?" ניקולס שאל בנימת אימה. דיאנה התיישבה על מיטת המטופלים, שלפה תחבושת מהמגירה והחלה לחבוש את רגלו של ניקולס, מכף הרגל עד לירך.

"אי אפשר."

*****

"אליוט," רונאלד סימן לאליוט לבוא אתו החוצה, "עלי לדבר אתך."

"כן?" שאל אליוט כשעמדו מחוץ למרפאה. מבטו של הנסיך היה משועשע וקשוח בו זמנית. "אם זה בקשר למטופל שלי, כבר חשבתי שאוכל ליצור בשבילו תחבושת זהב ו -"

"לא," רונאלד קטע אותו. אוזניו האדימו מעט. "כלומר, כן - תיצור בשבילו תחבושת זהב, אך... לא רציתי לדבר אתך בנוגע לאורחינו החדש."

"אז בקשר למה רצית ל -" אליוט נקטע פעם נוספת על ידי שפתיו של רונאלד, שהוצמדו לשלו בעדינות. אליוט נאנח. "חשבתי שהיה לנו הסכם," מלמל כשהתנתקו.

"היה. אני זקוק לך. היום בערב אתה לא ישן בחדרך, זה מובן? אתה מגיע אלי," לחש רונאלד. כשפניו היו כה קרובות לשל אליוט, וזה היה מסוגל להריח את ריחו ולהרגיש את תחושת עורו ואת זיפיו כנגד לסתו...

"אתה בן מלוכה. אתה נשוי. אני לא יכול -"

"אני יודע על כל זה, אליוט. אני יודע שזה לא מקובל, אבל אני אוהב את שניכם. כבר אמרתי לך את זה, נכון? אני אוהב את שניכם, ואתה אוהב את שנינו, אך אתה יודע שהיא אוהבת רק אותי ושאין לך אף לא סיכוי אתה."

רונאלד דיבר, כמובן, על משולש האהבה ששרר בינם לבין דיאנה: שניהם אהבו את דיאנה וחיזרו אחריה, והתאהבו זה בזה תוך כדי. אף אחד מהם לא הצליח להחליט אם להיות עם השני או להמשיך בחיזורים אחר דיאנה, ולבסוף הוחלט שייהנו משני העולמות.

דיאנה, כמובן, לא הייתה מודעת כלל לריב שהתרחש ביניהם על לבה.

"אני יודע."

"אני רק מבקש ממך דבר אחד."

"כל מה שתרצה," אליוט לחש, שרוי כולו בקסמו של הנסיך. רונאלד פקח את עיניו, מנפץ את הרגע לרסיסים, ונעץ מבט קר ושחור כמו הלילה בעיני הים של אליוט. שיערו וריסיו וזיפיו דגדגו את פניו של אליוט מכל מקום: את לסתו, את עצמות לחייו, את מצחו.

"אל תתפתה לעשות את זה עם החדש רק בגלל שהוא דומה לי."

"הוא לא דומה לך כלל. מלבד זאת, הוא לא כמונו."

היה ידוע שכמעט כל האזרחים בממלכת הקלפים נמשכו לבני מינם ולבני המין הנגדי. אלו שבאו מבחוץ... לא כל כך.

"אי אפשר לדעת אם הוא כמונו או שלא. אני רק מבקש שלא לקחת אף סיכון. תישאר שלי."

"אני תמיד אשאר שלך," אליוט לחש ורכן קדימה כדי לזכות בעוד נשיקה, בעוד טעימה מהקרמל והדם שנחו על לשונו של רונאלד.

"רונאלד, יקירי! תוכל לבקש מאליוט שיכין למטופל תחבושת זהב?" קראה דיאנה מפנים המרפאה, גוזלת את תשוקתו של אליוט היישר מראשו. רונאלד נעץ באליוט מבט שובב.

"אם כך, היום בערב?"

"היום בערב," אליוט אישר. הוא נגע בצווארון הלבן של מדי הקרב של רונאלד. "הנח לי לסדר את זה, נסיכי," אליוט ביקש בנימה רשמית ויישר את הצווארון. רונאלד חייך.

"ובערב אתה מוזמן לסדר את המדים שלי גם כן."

"טוב ויפה."

"רונאלד!" קריאתה של דיאנה נשמעה שוב מפנים החדר.

"אני חושב שעלינו להיכנס," לחש רונאלד בשעשוע. אליוט הנהן ונכנס למרפאה עם רונאלד. דיאנה נעצה באליוט מבט קודר.

"קח את הכפפות ועשה את עבודתך, למען השם!" קראה בכעס, שנבע מדאגתה לאורח. אליוט הסמיק אף יותר ונטל את כפפות הזהב שלו ממגירת הציוד.

הוא היה מודע לכך שכולם נעצו בו מבטים, במיוחד ניקולס, אך התעלם מכובד המבטים. הוא ריכז את כל התשוקה שלו, את כל ריכוזו ורצונו אל הכפפות, ורקם חוט זהב קטנטן בין ידיו, העטויות כפפות מתכת. החוט הזה עתיד להתפתח לתחבושת.

"דיאנה, תני לי מידות," אליוט הורה, ודיאנה מיהרה לעשות כבקשתו ולמדוד את רגלו של ניקולס:

"רוחב של חצי מעוין, אורך של שמונה לבבות."

"עד הערב זה יהיה מוכן," הבטיח אליוט לניקולס מבלי להסיט מבטו מהכפפות. "עד הערב, הדימום שלך יפסיק."

"טוב ויפה. דיאנה, יקירתי, בערב יש לי פגישה עם היועץ המלכותי, אז..." מבטו החושד של הנסיך צד את ניקולס, "תוכלי ללוות את האורח שלנו לארוחת הערב?"

"בטח," דיאנה אמרה בנועם. "אראה לך את חדרך," היא הוסיפה ולקחה את ניקולס לסיור בארמון, תומכת בו כדי לעזור לו עם רגלו. כזאת דיאנה הייתה - טובת לב, מקסימה, נהדרת. לא פלא שכולם התאהבו בה בכזו מהירות.

"אני ממש לא אוהב את זה שאחד מכם נוטש אותי בשבילו," רונאלד רטן לאחר שדיאנה וניקולס עזבו את החדר. "בסוף אאבד את שניכם בשבילו."

"אני לעולם לא אנטוש אותך בשביל אף אחד, ולא משנה עד כמה הוא דומה לך חיצונית," אליוט תרם ממקום עומדו, מהיכן שרקם את התחבושת. לאחר שרקם את החוט הראשון, הדבר נעשה קל יותר; התחבושת כבר הגיעה לרוחב של עשירית מעוין ואורך של שני לבבות. אליוט מעולם לא רקם תחבושות כה מהר. כנראה שהנשיקה הקצרה עם רונאלד השפיעה עליו יותר משחשב.

"זה מנחם. אתה תישאר שלי לנצח, נכון?" שאל רונאלד בהערכה. אליוט עמד לענות שזה לא נכון, שיכול להיות שכאשר ימצא את אהבת האמת שלו הוא יעזוב את רונאלד בשבילה, אך רונאלד אפילו לא הניח לו לענות: "אני אפילו לא יודע מדוע אני שואל את זה. הרי ברור שתישאר שלי לנצח. אתה אליוט. אתה לא יכול לעשות אחרת." אליוט שתק בזמן שרונאלד קם ממקומו ונישק את עצם הלחי שלו. "אראה אותך בערב," לחש ועזב את החדר.

אני לא אשאר שלך לנצח, ולא משנה עד כמה אתה מושלם.

~~~~~~~
כן, אז זה הסיפור-בהמשכים הראשון שלי, ואתם תגלו את המטרה לשם בקרוב... ת"ב?


--------------------
דור פז || הוא/אתה || ENFP || יוני בלוך || חולדות || כותב לפעמים || 🍀

User Posted Image User Posted Image User Posted Image

Head of the Priest Class | Li'l Ultimate Art | The Warrior of Hope

עיניים על הדף
אזניים פה ואף
עצוב להתגורר
בראש המשורר


User Posted ImageUser Posted ImageUser Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jun 26 2017, 20:20 PM
צטט הודעה




טרול
**

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 466
חרמשים: 3248
מגדר:male
משתמש מספר: 61440
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 12.03.2017


זה מדהים, באמת מדהים.
השימוש שלך בתיאורים, הדיאלוגים, השפה הגבוהה, האישיות שהספקתי לקלוט מהדמויות.
אבל בתגובה בונה כמו בתגובה בונה אני אגיד לך שכמה דברים הפריעו לי בקריאה:

א. יש הרבה יותר מדי אנטרים, לא צריך שורה מלאה רווח בין שורה לשורה, אולי בעבירה בין מקום למקום כמו ברגע האינטימי של רונאלדו ואליוט, אבל לא בין כל שורה של הדמות.
ב. אין תקציר, אין פרולוג(אני לא חושב שזה חובה אבל זה עוזר) ואין תוכן עניינים. לי זה לא באמת משנה אבל כשיהיו לך כבר הרבה פרקים אז זה כן יהווה משמעות לקוראים החדשים.(למצוא פרקים, לדעת קצת מידע לפני הקריאה)
ג. חשבתי שבקלפים יש ארבעה סוגים? איפה ספייד?
בסך הכל זה סיפור מדהים, ואני בטוח שהוא גם ימשיך להיות מדהים עם רעיון מקורי שכזה וכישרון כתיבה כמו שלך :)
תמשיך בהקדם האפשרי(אני נותן לך יומיים) ותפרסם עוד קטעים!

אד פסנתרן המקלדות והטייס האחרון.


--------------------
*דורכת לך על החתימה בגסות*
"אופס"
*בורחת*

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jun 27 2017, 16:43 PM
צטט הודעה




בוגר הוגוורטס
*********

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 22498
חרמשים: 62488
מגדר:female
משתמש מספר: 55840
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.02.2016


טוב, זה באמת רעיון ממש ממש חמוד ומגניב, ואהבתי את החלק של משולש האהבה - זה מוסיף עוד סיבוך נחמד כזה לסיפור. הכנסת גם תיאורים שזה מצוין, ונתת לנו להכיר קצת את הדמויות ואת האופי שלהן.
כמו שאד כבר אמר, ירידות השורה דח הציקו והפריעו לרצף הקריאה, ואני גם חושבת שכדאי לך לוותר על רובן.
עוד דבר שדי הפריע לי, שבתחילת הסיפור לקח לי די הרבה זמן להיכנס אליו, להבין מי הדמויות ומי זה מי ומה קורה שם והכל - זה הסתדר בהמשך, אבל לדעתי חשוב שיהיה אפשר להבין את זה כבר מההתחלה. אולי אם יהיה פרולוג זה יהיה יותר קל, אבל אני גם חושבת שזה בעיקר כי היו בהתחלה הרבה מאוד תיאורים שבשלב מסוים התחילו לבלבל ולא הצלחתי להבין מי הדמויות.
QUOTE
"אנגלית? אין שום בעיה. אני ניקולס. ניקולס קארו. ואתם?"

כאן די הפריע לי שרגע לפני זה הוא היה ממש מבוהל, ופתאום הוא נרגע בבת אחת - זה היה שינוי מצב רוח קיצוני מדי לדעתי, והרגיש קצת לא אמין.
QUOTE

"אתה נמצא בממלכה של כישוף, מתחת לפני האדמה, בשם ממלכת הקלפים. כשמה כן היא - מבוססת על חבילות הקלפים.
"הממלכה נחלקת לחצרות מלוכה, על פי קבוצות הקלפים: לבבות אדומים, לבבות שחורים, מעוינים ותלתנים. בכל חצר מלוכה ישנם שלושה בני אצולה, נסיכה, יועץ מלכותי, שגריר למשלחות, משרתים וחיילים. חצרות המלוכה נלחמות זו בזו כבר שנים, בפרט בחצר המלוכה של הלבבות השחורים, ועל כן, בקרוב ייחתמו הסכמי שלום בינינו, חצר מלוכת הלבבות, לבין חצר מלוכת התלתנים וחצר מלוכת המעוינים, על מנת להביס את חצר מלוכת הלבבות השחורים פעם אחת ולתמיד.
"חצר מלוכת הלבבות השחורים תרצה בכל מאודה לסכל את ההסכמים הללו, ועל כן, צפויה תקופה של תקיפות בחצר המלוכה הזו, תקיפות שיכוונו לארמון בפרט."

בעיקרון עושים את זה די הרבה, אבל קצת הפריע לי שהיא דיברה כאן כל כך הרבה ברצף - משהו בזה מרגיש לדעתי קצת לא טבעי... במציאות, רוב הסיכויים שהיא הייתה עוצרת יותר לנשום או שמישהו היה קוטע אותה או משהו כזה ושהיא לא הייתה מדברת ברצף כל כך הרבה.
QUOTE
"אז בקשר למה רצית ל -" אליוט נקטע פעם נוספת על ידי שפתיו של רונאלדו, שהוצמדו לשלו בעדינות. אליוט נאנח. "חשבתי שהיה לנו הסכם," מלמל כשהתנתקו.

יש לך כאן שגיאת הקלדה - רשמת 'רונאלדו' במקום 'רונאלד'.
QUOTE
"קח את הכפפות ועשה את עבודתך, למען השם!" צעקה עליו בכעס. אליוט הסמיק אף יותר ונטל את כפפות הזהב שלו ממגירת הציוד.

הצגת את דיאנה בתור דמות מאוד רגועה ונחמדה, ובגלל זה אני חושבת שזה שהיא צועקת כאן פתאום קצת לא מתאים לה - חשוב לשמור על האופי של הדמויות, אז לדעתי כדאי לך לשנות את זה שהיא תדבר יותר ברוגע גם כאן.
QUOTE
אני לא אשאר שלך לנצח, ולא משנה עד כמה אתה מושלם.

זה סוף מצוין לדעתי לפרק - הוא מסקרן וגורם לחשוב שאולי הוא מסתיר משהו. זה כן קצת סותר את מה שהוא אמר קודם - "אני תמיד אשאר שלך" - אבל זה לא הפריע לי יותר מדי ואני חושבת שזה סוף מצוין לפרק.
אז אני אסכם עכשיו את כל מה שאמרתי - הרעיון ממש חמוד לדעתי ואהבתי אותו מאוד. אני ממליצה לך לנסות אולי לשים לב ולהיות יותר עקבית עם האופי של הדמויות, וגם להשתדל שהתגובות שלהן לא יהיו מוגזמות מדי כדי שזה ירגיש יותר טבעי. אני חושבת שלפחות בהתחלה היו קצת יותר מדי תיאורים וזה היה די מבלבל, אז אולי כדאי לך לעבור ולהוריד קצת - תיאורים זה חשוב ומוסיף, אבל זה יכול לפעמים לבלבל אם יש יותר מדי.
דרך אגב, יש לי ניחוש לגבי השם - אולי לכל אחד מממלכות הקלפים יש כפיל מחוץ להן?
בכל מקרה, זה באמת סיפור ממש טוב ומעניין לדעתי, ואני סקרנית לדעת מה יהיה בהמשך ומחכה לפרק הבא. אני ממש מצטערת אם פגעתי ומחכה שתמשיכי, וגם אשמח לקרוא עוד קטעים שלך בפורום - את כותבת יפה.


--------------------
קימ/ליליקה
(אבל תקראו לי לילי כי רק ליצור ויצור מותר לקרוא לי ככה)
User Posted Image
טוב, אז הכינוי והחתימה שלי מוקדשים לשתי היצורים האהובים עליי בעולם - דלפי והגר - ואני אוהבת אותן מאוד מאוד (כן, אני מודעת לעובדה שהתחביר לוקה בחסר, אבל יצורות נשמע לי מוזר :( עמכן הסליחה) 3>
והייתי שמה גיף של Uniraccoon אבל אני לא מוצאת אחד מספיק יפה.
וגם אוררו חלק מהיצורים האהובים עליי והיא אחות קטנה קסומה ואני אוהבת אותה ואתם אוהבים אותה גם וזו לא הייתה שאלה 3>



לילו מתה עלי, זה לא נתון לויכוח, היא פשוט מתה עלי
אתם יכולים גם, אתם יכולים לא, אבל היא כן
אני אחת מאלף היצורים שלה, אבל אחת מ5 האחים שלה(או שלוש, אלא אם אתם לא מחשיבים את המקוריים. חחחח זה נשמע מוזר)
אופס אני בורחת💕

User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jun 28 2017, 17:16 PM
צטט הודעה




קוסם מצטיין
*******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 14310
חרמשים: 21115
מגדר:female
משתמש מספר: 55239
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.12.2015


טוב, אז דבר ראשון, זה מקסים! אני מאוד שמחה שבחרת לפרסם והרעיון נראה מקסים ומאוד מסקרן. העלילה לא רצה מדי והדמויות נראות מעניינות והאינטרקציות בין הארבע הזו הולכת להיות מיוחדת.
יש כמה הערות בהמשך אבל אני ממש מקווה שלא תעלבי אלא תקחי אותם כעצות מכותב לכותב (לא הוראות או משהו, פשוט דברים שמישהו חיצוני שם לב אליהם).



QUOTE
אליוט שלח מבט בצעיר השרוע על מיטת המטופלים, רגלו המרוטשת מזיבה דם על סדיני המיטה הלבנים-אדומים. אף תחבושת לא הצליחה לחסום את הדימום. לפני ימים אחדים, הנער הגיע, נחת במרכז חצר הלבבות והתעלף. שניות לאחר מכן, הוד מעלתו הנסיך הבין כי הנער פצוע, והחליט להביא אותו להחזקתו של אליוט, רופא הארמון.


טוב, דבר ראשון קטנטני ולא מאוד חשוב, אני די בטוחה שהביטוי המוכר יותר הוא לעצור את הדימום.
באופן כללי אבל, דימום במשך ימים זה קטלני. זה איבוד דם מאוד מאוד גדול, פציעה שממשיכה לדמם ימים בלי שיצליחו לעצור אותה? קצת קשה לי שאין הסבר לאיך הוא חי אל אף איבוד הדם.
דבר שני, אני מניחה שהסיפור הוא מזווית הראיה של אליוט (אהבתי את השם, אני אוהבת שמות בא') ולכן אני חושבת שאפשר היה לספר על האיש המיסתורי הזה דרך העיניים של אליוט. אני מתכוונת לעשות משהו כזה - 'אליוט שלח מבט בצעיר השרוע על מיטת המטופלים, רגלו המרוטשת מזיבה דם על סידני המיטה הלבנים-אדומים. הוא שכב שם מדמם מהרגע שהופיע - לפני ימים אחדים - במרכז חצר הלבבות...'. כאילו, אני מתכוונת להמשיך ולקשר משפטים למשפטים הקודמים. פחות לציין נקודות ויותר לכתוב זורם עם הסיפור.
QUOTE
הנער התהפך במיטתו ומלמל דברים אחדים משנתו, בשפה זרה. רונאלד שלף את חרבו מוכן, להתקיף.

אוקיי לא ממש הבנתי את התגובה שלו... למה שהוא יאיים על אדם פצוע ששוכב במיטה כבר שלושה ימים? בעיקר אחרי זה שהוא עצמו החליט לתת לרופא שלו לטפל בו.
כאילו, הבנתי את ההסבר שלו בהמשך אבל זה סותר את זה שהוא החליט להעניק לו טיפול מראש... כאילו מה הוא נזכר עכשיו לדאוג.
QUOTE
אליוט בחן את פניהם במראה שלצדם: הנסיכה האלגנטית, ולצדה, נער כחוש, גבוה, שעורו כצבע השמנת; שיערו החום, הבהיר והמתולתל פרוע מחרישת ידי רופא עדינות בו, עיני הים שלו, תכולות-ירוקות כמעמקי האוקיינוס, אדומות ושחורות מחוסר השינה. מראו לצד מראה של דיאנה לא התאימו יחדיו, אף על פי שרצה בזאת.

לא הכי ברור לי למה התיאור הזה נכנס פה... אני בעד שימוש במראות בשביל לתאר אבל זה נראה פתאומי וכמעט חסר הקשר.
כאילו, באמת, מראות היא מהשיטות הכי טובות לתאר ואהבתי את התיאור הוא מקסים אבל באותה מידה זה כאילו פסקה שלמה שנכנסה באמצע בלי יותר מדי הסבר. עדיף - להרגשתי - לפזר תיאורים כמו קישוטים, לא הכל במכה אלא במהלך כל הסיפור. נגיד שאת נותנת לאליוט לומר משהו תוסיפי את התנועה שלו - להעביר יד עצבנית בשערותיו הבהירות או לשפשף את עיניו האדומות מחוסר שינה. זאת דרך שמרגישה קצת מגוחכת אבל לרוב זה נותן את התיאורים בלי לנתק מהסיפור.
QUOTE
"פרן!" הצעיר צעק והזדקף במיטתו. הוא הביט סביבו בבהלה, עיניו השחורות מתרוצצות בין כל נוכחי החדר. "דוב סי פרנצ'סקה מיו?!"

התגובה שלו נהדרת! זה ממש יפה אבל חסר לי התגובה שלהם... הוא לא התעורר שלושה ימים, זה אמור להפתיע אותם ממש שהוא פתאום מתעורר.
QUOTE
"אנגלית? למה?! איפה פרנצ'סקה?!" כל הנוכחים בחדר שתקו. לאחר שאף אחד לא הגיב, הצעיר החליט, ככל הנראה, לנקוט גישה עדינה יותר. "בסדר. אני ניקולס. ניקולס קארו. ואתם?"

אמ, הוא דובר חופשי באנגלית? זה מעט מוזר וגם מוזר לי שהוא נרגע כל כך מהר ולמה הוא לא זיהה את השפה מיד? הוא מכיר ודובר בה.
QUOTE
"אז בקשר למה רצית ל -" אליוט נקטע פעם נוספת על ידי שפתיו של רונאלד, שהוצמדו לשלו בעדינות. אליוט נאנח. "חשבתי שהיה לנו הסכם," מלמל כשהתנתקו.

אני יודעת שאת יכולה לתאר והייתה חסרה לי פה שורה של תיאור, קצת קצת משהו על הנשיקה שלהם. זה יוסיף פה המון.
הא ואני לא אוהבת את רונאלד... ממש ממש לא, אציל מגוחך שחושב שהכל מותר לו.
QUOTE
"קח את הכפפות ועשה את עבודתך, למען השם!" קראה בכעס, שנבע מדאגתה לאורח. אליוט הסמיק אף יותר ונטל את כפפות הזהב שלו ממגירת הציוד.

אמ, התגובה שלה מוזרה... קיבלתי ממנה את הרושם של אישה די עצורה ומאוד עדינה, מפתיע מאוד שהיא צועקת ככה אלא אם היא יודעת שבעלה בוגד בה עם אליוט ואז היא שונאת את הרופא.
דבר נוסף, למען השם? זה לא יותר מדי הגיוני... אלא עם הדת שלהם היא אכפת משלושת הדתות המונטאיסטיות ואנחנו יודעים שזאת לא יכולה להיות נצרות כי הם לא זיהו את השם של ישו.
QUOTE
"דיאנה, תני לי מידות," אליוט הורה, ודיאנה מיהרה לעשות כבקשתו ולמדוד את רגלו של ניקולס:
שוב... היא נרגעה ממש מהר.
אבל ממש אהבתי את היחידות מידה שלהם, זה ממש מגניב.
QUOTE
"עד הערב זה יהיה מוכן," הבטיח אליוט לניקולס מבלי להסיט מבטו מהכפפות. "עד הערב, הדימום שלך יפסיק."
אם היה פיתרון כל הזמן לעצור את הדימום למה נתנו לאיש המסכן לדמם שלושה ימים?
QUOTE
"בטח," דיאנה אמרה בנועם. "אראה לך את חדרך," היא הוסיפה ולקחה את ניקולס לסיור בארמון, תומכת בו כדי לעזור לו עם רגלו. כזאת דיאנה הייתה - טובת לב, מקסימה, נהדרת. לא פלא שכולם התאהבו בה בכזו מהירות.
עכשיו הוא הולך? הוא היה מעולף שלושה ימים... ממש קשה לי להבין איך הוא מרגיש כל כך טוב. שלושה ימים בקומה זה לא ממש דבר שמתעוששים ממנו בכזו קלות.
QUOTE
אני לא אשאר שלך לנצח, ולא משנה עד כמה אתה מושלם.
זאת שורת סיום מעניינת בהחלט אבל היא מרגישה לי קצת סותרת את האופי של אליוט כמו שהוא הוצג עד עכשיו. הוא באמת נאמן לחלוטין לנסיך, הוא לא חשב פעם אחת על רצון לעזוב אותו לפני אז למה פתאום עכשיו הוא נזכר?


בקיצור, אני מחכה לפרק הבא :)


--------------------
טוב, אז חתימה מושקעת אין לי... אופס.
זאת חתימה מוקדשת אבל, היא מוקדשת לשתי הסיבות שאני עוד בפורטל דייזי וליליקה.
הא, ואם לא הייתי פוחדת שאני לא אזהה את המשתמש של עצמי אם אני אחליף כינוי הייתי משנה לחתול.
או דלפי.


תודה.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8199 19068 19025 19409


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007