אני זוכר || תם

תקראו את המידע בכוכביות אחרי שאתם מסיימים לקרוא הכל אחרת זה מאבד את כל הקטע

אני זוכר צלילים. אני זוכר רעשים. אני זוכר
אזעקות*. הן היו רועשות. הן היו מפחידות. אני זוכר
מקלטים. הם היו מפחידים. הם היו רעים. אני זוכר
ביטולים*. הם היו רעים. הם היו מעצבנים. אני זוכר
שצבעתי את השיער. זה היה מעצבן*. זה היה משמח. אני זוכר
ציפיות. הן היו משמחות. הן היו מלאות תקווה. אני זוכר
דברים. הם היו מלאי תקווה. הם היו מפחידים. אני זוכר
את הקיץ של אלפיים וארבע עשרה.

* בקיץ של 2014 היה צוק איתן
* בקיץ של 2014 ביטלו את מחנה הקיץ של הצופים בפעם הראשונה מזה 50 שנה + ביטלתי מלא דברים כי היה מסוכן לצאת מהבית
* פשוט הייתי שם המון זמן.

ת׳׳ב? אף פעם לא יצא לי לכתוב בסגנון הזה וואו פשוט עכשיו קראתי פואמה מהממת שכתובה ככה ואמרתי למה לא לנסות

האמת שגם לי לא יצא לכתוב שיר רפטיציה אף פעם, בגלל שמאחורי דף או מסך בתור הכותב אתה מסתכל על זה וחושב שזה לא מספיק טוב. אבל האמת שזה יצא מעולה, לדעתי לפחות. ההערה היחידה שלי שלדעתי ההשתמשות פעמיים במילה שמזכירה רעש אולי הייתה מיותרת. אולי במקום אזעקות רועשות או פשוט "רעשים" את אחד מהביטויים היית מחליף. זאת באמת ההערה היחידה שלי.

אהמ, אהמ, לא ידעתי שבשנת 2014 ביטלו את מחנה הקיץ. זה נשמע לי מבאס מאד, שדבר שהיה יכול להיות היסח דעת מעולה לנערים בוטל. אבל אפשר להבין את זה.

האמת שהפעם הראשונה שהבנתי מה זו מלחמה הייתה הרבה לפני צוק איתן, במלחמת לבנון השניה. לא גרתי בכלל באיזור, אבל משפחה מהצפון ברחו אלינו הביתה ואירחנו אותם במשך קרוב לחודשיים. במקום משפחה קטנה בבית אחד נוספו אלינו עוד 12 איש וישנו במסדרונות. הם הגיעו מהפצצות והקטיושות של הצפון עם המטענים שלהם, ואז הבנתי באמת מה עושות מלחמות.

כמובן שאז הגיעו עופרת יצוקה ועמוד ענן וצוק איתן וכל "מצבעי החודש" בדרום שהזכירו לי לעשות כושר למקלט. כיף בריבוע להיות ישראלי!

וואו. המבנה של השיר הזה ממש מיוחד, מאוד אהבתי אותו. הצלחת ממש להראות לנו את האסוציאציות במוח שלך ועשית את זה בצורה מצוינת, זה בהחלט יצא מעניין. הסוף מצוין גם ושבר את המבנה בצורה ממש טובה, אהבתי את איך שזה יצא.

ה'רעים' משום מה לא ממש הסתדר לי - 'רע' זו מילה שכאילו באה לתאר עובדה, גם אם זה כן תלוי בזווית ראייה וכל זה, ופחות מתארת רגש ומחשבה פנימית. בגלל ששאר המילים שהשתמשת בהן מתארות יותר את המחשבות שלך על כל דבר, אני חושבת שיהיה עדיף אם תחליף גם את ה'רעים' למילה כזאת. אני כמובן רק אומרת את דעתי ובסופו של דבר זו לגמרי החלטה שלך, אבל אני כן ממליצה לך לנסות למצוא מילה שתתאים קצת יותר - אני סומכת עליך שאתה מסוגל.

ממש אהבתי את התפנית הזאת כאן, אני שמחה שכן בחרת להכניס גם את הדברים החיוביים ולא רק את השליליים. גם הדרך שעשית את התפנית הייתה מצוינת לדעתי, שהצגת את שני הצדדים של אותו הדבר.

אני לא בטוחה שנהוג ממש להשתמש בביטוי 'מלאות תקווה' על ציפיות - לא משתמשים בזה בקשר לבני אדם לרוב? לא יודעת, יכול להיות שזו רק אני, אבל אני חושבת ש'ממלאות בתקווה' ישמע קצת יותר הגיוני (למרות שאת האמת שזה לא מסתדר ממש עם ה'הן היו' אז לא יודעת, אם יש לך רעיון טוב יותר זה יהיה מצוין).

קצת הפריע לי שחזרת כאן שוב על המילה 'מפחידים', אחרי שכבר השתמשת בה בשורות השנייה והשלישית. זה כן היה יכול להתאים אם היית בונה אם המילים האלו בצורה של פירמידה כזאת - השורה לפני האחרונה והשורה השנייה מכילות את אותן שתי המילים, השלישית והשישית וכו' - אבל כמו שזה עכשיו טיפה פחות התאים לחזור על אותה המילה לדעתי, ואת המבנה של השיר אני ממש לא חושבת שאתה צריך לשנות - הוא באמת מצוין ככה.
בקיצור, זה שיר מאוד מיוחד והצלחת להעביר דרכו את הזכרונות שלך בצורה ממש טובה. אני מצטערת אם פגעתי וכמובן מחכה לקרוא עוד שירים שלך, ומקווה שתמשיך לנסות סגנונות חדשים ומעניינים.