עוד אחד שנפל || אביטל, הפיגוע אתמול בלילה

עוד אחד שנפל,
עוד חיים שאבדו.
לחיצה על הדק בלב קל,
איזונים נוספים שנרעדו.

תקוות שנקברו מתחת לאדמה,
"שלום" שנרקב בידי תולעים,
מצבת אבן וקול דממה,
כי קולך לא ימשיך להנעים.

ילדים יתומים ואשה אלמנה,
חסר מוחשי שמכביד באוויר,
אחרים שיסיימו מלאכתך נאמנה,
חזונך ואמונתך ירצו להעביר.

נשמתך מתרוממת למקום משכנות,
קרוביך מוחזקים בקושי כחוט,
עוד אחד שנשלח להימנות,
על הרוגי מלכות.
---------
ת"ב? שיר קשה.

וואו. אני חושבת שזה השיר הראשון שלך שיוצא לי לקרוא (עד עכשיו פרסמת רק קטעים, נכון?), ובאמת הפתעת אותי לטובה (לא שהקטעים שלך לא טובים, כן? אבל השיר הזה מדהים). זה בהחלט שיר קשה ומאוד עצוב, והצלחת להעביר את התחושה הזו של העצב בצורה ממש ממש יפה ועדינה. אהבתי את השימוש בדימויים ומטאפורות, ואני חושבת שבאמת אפשרת להבין את הרגשות שלך לגבי המקרה דרך השיר.
בעיקרון אין לי ממש הערות, רק דבר אחד קטן שאני לא ממש בטוחה לגביו:

אני לא חושבת שהצלחתי להבין את הדימוי לחוט כמו שצריך, משהו בו היה לי טיפה לא ברור. זו לא ממש הערה, כי יכול להיות שזו רק אני, אבל בהחלט אשמח להסבר אם את מוכנה לתת (לא בתוך השיר עצמו, בתגובה נפרדת או בפרטי או איפה שתרצי).
בקיצור, זה באמת באמת שיר מהמם. החרוזים מצוינים ומתאימים בדיוק, האווירה הכללית והרגשות עוברים בצורה מצוינת ובאופן כללי הכל פשוט מועבר בצורה מאוד עדינה ויפה. מצטערת אם פגעתי ומחכה לקרוא עוד שירים מדהימים שלך, בתקווה שהם יהיו על נושאים שמחים יותר.

קודם כל, תודה על התגובה (:
בע"ה שהקטעים הבאים שלי יהיו על נושאים שמחים יותר...

בקשר לשורה הזו - אני פשוט התכוונתי כמטאפורה של חוט, שהוא מאד מתנדנד וחסר שדרה ועכשיו, אחרי שהוא נרצח - המשפחה חסרה את עמוד השדרה, כי ככה זה כשאין אבא בבית.

שוב תודה (: