באחד הימים באביב 2017 משתלטים שמונה שודדים על המטבעה המלכותית של מדריד, ספרד, לוקחים 67 מהשוהים בה כבני ערובה, וזאת למטרת הדפסת 2.4 מיליארד יורו בשטרות בלתי מסומנים. השודדים, שנמצאים בטווח גילאים שבין 20 ל-50, מביאים כל אחד מהם סיפור אישי, ולעתים טראגי, משלו, ביניהם אם צעירה שבנה הקטן נלקח ממנה משום שמכרה סמים ברחוב, כורה פחם זקן שהחל לעסוק במעשי שוד מפני שסבל מקלסטרופוביה וצירף את בנו לחבורה כדי להציל אותו מסוחרי סמים, ומנהיג חבורה אקטיבי שמחלת נוון שרירים השתלטה על גופו וגרמה לו להבין שאין לו כבר מה להפסיד. חבורת השודדים הזו מונהגת על ידי אדם מסתורי בגיל העמידה אשר מכנה עצמו "הפרופסור", ומטרתו היחידה היא להנחות את השודדים במשך 11 הימים בהם ישהו במטבעה, ולגרום להם להצליח במטרתם מבלי להיפגע או להיתפס. הוא המתווך בין כוחות המשטרה והביטחון ובין השודדים, ולשם כך עליו להיות תמיד צעד אחד לפני רשויות אכיפת החוק. זה נראה לא מסובך במיוחד, אבל ברגע שראקל מוריליו, המפקחת מטעם המשטרה נכנסת לתמונה, העניינים מסתבכים ו"הפרופסור" נתכל במכשול הגדול ביותר לתוכנית המושלמת שלו.


רוב מה שידוע על "הפרופסור" הוא אפילו לא מהסדרה עצמה, אלא מראיונות שחקנים ומפיקים. אבל מה שכן מספרים לנו נותן מעט הבנה ורקע לדמות המתוסבכת שלו. הוא נולד בסן סבסטיאן, מחוז דרומי בספרד, תחת השם סרחיו מרקינה, ואמו נפטרת בהיותו קטן מאד. מי שמגדל אותו באהבה רבה הוא אביו העני. סרחיו נאלץ להתאשפז שוב ושוב בבית החולים "סן חואן דה-דיוס" עקב מחלות ילדות קשות, ביניהן חוסר תפקוד לב וריאה.

בזמן האשפוזים הרבים שעובר הוא קורא ספרי הרפתקאות, שומע מאביו סיפורי שוד מתוך סרטי אקשן ולומד לבדו שח-מט ואוריגמי. בזמן שאביו יוצא להביא מקור פרנסה, מי שמבקר אותו ו/או שומר עליו בבית החולים הוא סבו הזקן, שבעברו היה פרטיזן באיטליה בזמן מלחמת העולם השניה ונאבק נגד שלטונו של מוסוליני. אך יום אחד עולמו מתהפך עליו כשמתקבלת הבשורה שאביו, חסוס מרקינה, נהרג על ידי כוחות משטרה כשהגיע לבצע שוד מזוין בבנק ההיספנו-אמריקני. כיוון שהיה עני מאד, חסוס מרקינה לא יכל להרשות את ההוצאות הרפואיות הרבות של בנו, ובייאושו פנה לשדוד בנקים כדי להרשות טיפולים מסובכים בארצות הברית. אז מבין סרחיו שכל סיפורי השוד ששמע מאביו לא היו לקוחים מסרטים או ספרים, אלא היו מעשי שוד אמיתיים שהאב ביצע בעצמו.

ימים ספורים לאחר מות האב, מגיע לבית החולים נער שמציג את עצמו כאנדרס דה פולונוסה, ומספר לו כי הוא אחיו הגדול. מסתבר, שלפני שחסוס מרקינה נישא לאמו של סרחיו, הייתה לו פרשיית אהבים קצרה, שממנה נולד אנדרס. האח גדל על ידי אמו, שגם היא נפטרה. מאותו רגע נקשרים שני האחים מאד זה לזה, אנדרס סועד את אחיו הצעיר לאחר מות הסב האיטלקי שטיפל בו, וגם אחראי על כל ההוצאות הרפואיות שלו. האפשרות לשלם על כל הטיפולים מתבררת אחר כך, כשמובן שאנדרס דה פולונוסה הוא בעל רקורד פלילי מרשים במיוחד. הוא שודד בנקים, חנויות יוקרה ובורסות יהלומים, כאשר ההוצאות מתחלקות בין טיפולים לאחיו ובין חיי מותרות לעצמו. באחד מהימים בהם סרחיו שוב מתאשפז האחים מדברים על תחביבים. אנדרס מקניט את סרחיו על אופיו ה"חנוני", על כך שהוא תולעת ספרים ואוריגמי, מה שמגיע בתפאורת משקפיים גדולים על פני האח הקטן; סרחיו מצדו אומר שהוא אוהב למדנות וידע. האח הצעיר שואל את אנדרס על תחביביו, תוך כדי שהוא מנחש ומבין שאחיו, כמו אביהם, גם הוא גנב ושודד. אנדרס מספר לו על כך שהוא גונב "כי הוא יכול", וסרחיו אומר לו שהוא לא יהיה כמוהו כשיגדל. בטון מקניט משהו אנדרס עונה לו "נכון. כשתגדל אתה תהיה פרופסור."


במשך השנים שחולפות אנדרס וסרחיו דואגים ומגדלים זה את זה, כשכל אותו הזמן רודפת את סרחיו שיחתו האחרונה עם אביו; "אתה יודע," הוא שאל אותו כשהיה צמוד למיטת חוליו באחד הימים, "שקיים מקום שנקרא "מפעל הכסף?..." הוא אז ממשיך ואומר- "שם נוצר כל הכסף בעולם. עם תכנית טובה, זו תכנית שחייבת להיות מושלמת... איתה, יהיה אפשר להיכנס לשם ולהדפיס את כל הכסף שאנחנו זקוקים לו. ככה, בלי לגנוב מאף אחד."

מרגע מותו של חסוס מרקינה סרחיו מחליט להגשים את חלומו של אביו, את זה שמעולם לא הצליח להוציא לפועל. הוא מחליט לעשות זאת משתי סיבות עיקריות- האחת, אופיו הנקמני; בעוד הוא נער שליו וביישן, בתוך תוכו יש לו זיכרון לטווח ארוך מאד, ובנוסף לכך יש לו גם סבלנות. הוא זוכר את התמונה בעיתון של אביו המתבוסס בדמו ברגעיו האחרונים, ואם יצליח להוציא את התכנית לפועל, תהיה זו למעשה נקמה בממשלה ובמשטרה על כך שרצחו את האב שגידל אותו באהבה רבה. הסיבה הנוספת היא, שסרחיו מרקינה היה ועודו נער אידיאליסט. הוא רצה לנער את מאזן הכוחות כפי שמאז ומעולם עבד- העשירים והמושחתים הם בעלי המילה והכח, והבורגנים והעניים נאלצים להתפשר על חיים שאינם חיים.

מאותו רגע והלאה הוא מחליט ללמוד במשך שנים כמיטב יכולתו ועד שיהיה מוכן להוציא את התכנית הסופית לפועל. התכנית הסופית פירושה- להשתלט באמצעות כח מזוין על המטבעה המלכותית כשעובדיה בפנים, לקחת אותם כבני ערובה ובזמן שהם שם ובעזרתם- להדפיס כמה שיותר שטרות בלתי מסומנים עד שיוכלו להימלט משם. ההמלטות תהיה דרך מנהרה תת קרקעית היוצאת מאחת הכספות. הפרופסור מחשב שעליו להשתמש בציוד חפירה כדי לבצע את זה, ובהתאם לכספות המאובטחות ולזמן החפירה שיידרש, בזמן הזה יוכל להדפיס כקרוב ל2.5 מיליארד יורו.

מנקודה זו הוא מתחיל לפעול אקטיבית ופסיבית כדי להגשים את חלומו של אביו. הוא מתחיל לטוות קשרים דרך אנדרס עם עבריינים שיוכלו לבצע את העבודה, בעיקר אלו ממוצא סרבי ואיטלקי. במקביל הוא מפסיק לחדש את תעודת הזהות שלו כדי שלא יהיה רשום במרשם האוכלוסין הספרדי ובעצם כך להפוך לסוג של "רוח רפאים", אדם שלא קיים באמת. באמצעות קשריו עם עבריינים הוא מצליח לאתר את מאורת המסתור האידיאלית ולחפור דרכי מילוט.

במשך ה-20 שנה הבאות הוא לומד את דרכי הפעולה של כוחות הביטחון הספרדיים, פעולות שוד קודמות, טקטיקות של הכוחות המיוחדים וכל תרחיש אפשרי שעלול להתרחש בזמן השוד, בין היתר פריצה מוקדמת של המשטרה אל המפעל, ניסיון לפתות שודדים לבגוד בחבריהם ופציעה אפשרית של בני ערובה. הוא בין היתר מחליט כי כדי לעלות את יתרונות המשא ומתן, עליו לוודא כי במפעל יהיה אדם כלשהו בעל חשיבות עליונה- בעדיפות לפקיד ממשלה בכיר, איש דת, פוליטיקאי או קרוב של אחד מאלה.

חוץ מזה בשנים האחרונות לפני הפריצה הוא לומד את זהותם המדויקת של העובדים במפעל ואת סיפוריהם האישים, ובין היתר הוא בודק ומחשב מי סביר להניח שיהיו אותם שוטרים או קצינים שיטפלו בפריצה על המפעל. הוא מגיע למסקנה כי ההימור "הבטוח ביותר" הוא כי המפקחת ראקל מוריליו והסגן שלה, אנחל רוביו, יהיו אותם אלו שעליהם תופקד המשימה. מאותו רגע הוא חוקר אותם באופן ספציפי ולומד את השיטות שלהם וכיצד יגיבו לכל תרחיש אפשרי.

כחמישה חודשים לפני הפריצה למטבעה המלכותית הוא מגייס את השודדים שבהם הוא בוחר. השודד הראשון הוא, באופן מפליא אך ממש לא- אחיו הגדול אנדרס. דרכיהם של האחים נפרדו לאחר שאנדרס עזב את רוסיה. הם נסעו לרוסיה כמה שנים קודם לכן בניסיון למצוא מרפא למחלת ניוון שרירים ממנה סבל אנדרס. האח הבכור עזב את רוסיה מעט לפני סרחיו, והשניים נפגשו לפני השוד בעיר פלורנסיה באיטליה.

לאחר שסרחיו חזר לספרד עם אחיו, הם אספו את שני השודדים הבאים ברשימה- בני הדודים יאשין ודארקו, אסירים לשעבר ממוצא סרבי שנאבקו לקיים את משפחתם שנשארה במולדת. הם נבחרו על ידי הפרופסור ככח פיזי ונכונותם להילחם במערכת. כמספר ימים לאחר מכן הפרופסור אוסף את אגאתה חימנס, אסירה לשעבר שבנה נלקח ממנה, ומגייס אותה משום שהיא מומחית בזיופים, מה שיעזור בהדפס שטרות בלתי מסומנים. לאחר מכן הפרופסור שב לשכונת מצוקה במדריד, וברחוב מסוים הוא מצלם כוחות משטרה מיוחדים עטים על בית בו נמצאת קשישה זקנה וגורמים לה לשתף אתם פעולה. הוא עוזב את הרחוב ולאחר מספר דקות נעצר לצד המדרכה ופונה אל עבריינית נמלטת- סילנה אוליביירה, ומשכנע אותה להצטרף אליו, בין היתר מזהיר אותה כי המשטרה שרודפת אחריה בגין רצח מאבטח בו ירתה במהלך שוד נמצאת ממש בבית אמה, הבית שממנו הגיע, וכי אם תלך לבקר אותה היא תיתפס. שעות לאחר מכן הפרופסור מגייס האקר צעיר בשם אניבל קורטס, ואב ובן בשם אגוסטין וריקרדו ראמוס.

לאחר שהוא מגייס את חבורת השודדים הוא מסביר להם את מטרת השוד- הפריצה למטבעה והדפסת שני מיליארד דולר תוך לקיחת בני ערובה בשבי. הוא קובע את חוק העל בזמן הפריצה למטבעה ואת שלושת החוקים החשובים בינם ובין עצמם. חוק העל בזמן הפריצה הוא שאסור לפגוע בשוטרים ובני ערובה. שלושת החוקים בינם ובין עצמם- בלי שמות, בלי שאלות אישיות ובלי יחסים אישיים. כל אחד ואחד מהשודדים מקבל שם של עיר וזו תהיה זהותו. אנדרס הופך ל"ברלין", בני הדודים יאשין ודארקו הופכים ל"הלסינקי" ו"אוסלו", האב והבן הופכים ל"מוסקבה" ו"דנוור", ההאקר הצעיר אניבל הופך ל"ריו", סילנה הופכת ל"טוקיו" ואגאתה ל"ניירובי". ברלין מיד מקבל את תפקיד מפקד השטח והדמות "בעלת החשיבות" שנמצאת למלא את מקום כרטיס היציאה של השודדים היא אליסון פארקר, בתו של השגריר הבריטי.

רגע השיא החשוב בחייו של הפרופסור ובחיי הסדרה בכלל, הוא לילה לפני הפריצה למטבעה המלכותית. אנדרס מצווה על הפרופסור כי במקרה וחברי הכנופייה יתפסו, הפרופסור יברח. סרחיו מסרב לכך ואומר כי הכל יהיה בסדר. אז הוא מתחיל לשיר את "בלה צ'או", שיר המתנגד לפאשיזם ופזמון הפרטיזנים האיטלקים, אנדרס מצטרף אליו והשניים שרים ודומעים, ביודעין כי השוד נועד לשרת מטרה נעלה יותר ממה שחשבו עד אז.




השודדים פורצים למטבעה ללא קושי ביום שישי אחד, ולוכדים את עובדי המטבעה, המאבטחים ותלמידי בית הספר, אליסון פארקר ביניהם- כבני ערובה. הם משתלטים על העובדים, מחרימים טלפונים והופכים את המטבעה לפקק שעם סגור. כל אמצעי דיגיטלי מפוקח על ידי הפרופסור, שעצמו נמצא במפקדה שמחוץ למפעל באחד מרחובות מדריד, והם מתקשרים אחד עם השני בתקשורת דיגיטלית. הם לבושים בחליפות אדומות ואת פניהם מכסות מסכות בדמותו של סלבדור דאלי, צייר ספרדי, כך שלא יזהו אותם. הם אף מלבישים את בני הערובה בצורה דומה, כך שברגע שכוחות המשטרה פורצים פנימה, אין להם יכולת לדעת במי יורים- בשודד או בן ערובה, וכך נמנעים למעשה מלפרוץ שוב למטבעה.

בינתיים, הפרופסור נמצא תמיד צעד אחד לפני השוטרים. מי שנבחרת לנהל את טקטיקת המשא ומתן היא אכן ראקל מוריליו, מפקחת מטעם המשטרה שהיא בין היתר פסיכולוגית וקרימינולוגית ומאחוריה רקורד מרשים של התמודדות עם פושעים מנוסים. ראקל מוריליו אמנם מסתירה עבר קשה. היא מגדלת לבדה את בתה בת ה-7 לאחר שהתגרשה מבעלה המתעלל, ובין היתר סועדת את אמה בעלת האלצהיימר. כיוון שלא נמצאו ראיות בשטח שאכן עברה התעללות, הגרסא שלה מול בעלה לשעבר, אלברטו ויקוניה, לא נראית כאמינה על ידי הקולגות שלה, ואפילו לא על ידי משפחה. אחותה לאורה לא ראתה משהו לא בסדר בו ואפילו החלה לצאת אתו למורת רוחה של ראקל שניסתה להציל אותה מגורל דומה. כשהתלוננה היא נראתה כאישה קנאית.

מולה עומד כרגע הפרופסור, שנראה כעבריין יהיר, חסר טאקט ובטוח מאד בעצמו, והדבר מתסכל את ראקל. באחד מהימים בהם היא מנסה לשכוח מעט את העובדה שהשוד לא מתנהל כפי שהייתה רוצה, היא פוגשת אדם זר בבית קפה שמציע לה להשתמש בטלפון הסלולרי שלו, לאחר שלשלה נגמרת הבטריה.

היא בהתחלה חושדת בכוונות שלו כשהוא שואל יותר מדי שאלות בנוגע לשוד, אך בסופו של דבר היא נשבית בקסמו האישי, מבלי לדעת שהוא למעשה הפרופסור שמשתמש בטקטיקת מלחמה מתוחכמת כדי להתקרב אליה וללמוד על השוד. מה שהיא כן יודעת ומכירה הוא אדם בשם "סלבה", סלבדור מרטין, איש בגיל העמידה, מוזר מעט וסקרן שמכין סיידר במפעל פיראטי באחד הרחובות באזור. לאחר שהוא משקיט את כל חשדותיה לגביו היא מתחילה לסמוך עליו בצורה כמעט עוורת, לספר לה את סודותיה ובדייט הראשון שלהם הם שוכבים. מצד שני, אנחל רוביו, הסגן שלה, חושד בו מיד והוא אף מתווכח עם ראקל לא פעם על כך שהיא ממהרת לסמוך על "האיש הזר".

הפרופסור מבחינתו נמצא בפרשת דרכים. הטקטיקה הראשונית שלו הייתה מלכתחילה להתקרב אל ראקל כדי להשיג יתרון עליה ולנצח בקרב עוד לפני שידעה המפקחת שיש קרב כזה. אבל נראה כי הבדיחה היא על חשבונו, כי הוא נשבה בקסמה של ראקל לא פחות מאשר היא נשבית בשלו. במקום להשיג סודות כמוסים על הסוד הם מדברים, שוכבים והוא אף מנגן בשבילה בפסנתר. כאשר מתגלה כי ייתכן ואמה של ראקל מגלה את זהותו תודות לאנחל (שעבר תאונת דרכים בינתיים) הוא מגיע לביתה של ראקל בכוונה להרוג את האם, אך בסופו של דבר אינו מסוגל לעשות זאת. במקום לנצח את המפקחת בקרב עקיף, נראה שהיא בעיקר מסיחה את דעתו וגורמת לו לעבור על אחד מחוקי הבסיס שהוא עצמו יצר- איסור על יחסים אישיים.

בעודו מחויב להגן על עצמו ועל חברי הכנופייה שלו, שאותם הוא רואה כמשפחה והוא אף משמש עבורם דמות אבהית, יחסיו עם ראקל מקשים על התנהלות נכונה של השוד, לראשונה לאחר שבזמן ששוכבים אחד הפושעים נפצע קשה בעת תוכנית הימלטות של בני הערובה, ובפעם השניה שבזמן שהם יחד טוקיו נזרקת מן המפעל אל ידיהם של המשטרה ונאלצת לאלתר. אמנם נראה כי הפרופסור לא נרתע מזה. הוא ממשיך להתל במשטרה במהלך תוכניות שונות (הדמייה של ירי על בני הערובה, איום על עד שגילה את זהותו וכן תרגיל הליצן בבית החולים) ואף מכניס את ראקל לתוכניותיו העתידיות כשמציע לה לברוח לאי בקאריביים לאחר שתפתור את פרשת השוד. אך דברים משתבשים בדיוק בנקודה בה הוא נראה כפגיע פחות מאי פעם.



הפרופסור מתגלה בסופו של דבר בזכות שערה כתומה על חליפתו על ידי ראקל. היא שובה אותו ומאלצת אותו לשוב אל זירת הפשע. שם היא משתמשת בפוליגרף כדי לחשוף את זהותו, עומדת להסגיר אותו למשטרה אך הוא מצליח לברוח. היא מחפשת במצלמות רחוב היכן יכול להיות מצוי המסתור שלו, וזאת בזמן שכוחות המשטרה מתחילים להאמין שיש לה קשר לשודדים וכי יש לעצור אותה. בסופו של דבר ראקל מוצאת את הפרופסור, הוא תופס אותה וכן מתנצל שוב ואומר שמעולם לא תכנן להתאהב בה. הוא אומר כי היא הייתה המכשול היחידי בתוכנית המושלמת שלו, ומדבר אל לבה. הוא אומר כי מה שהופך אותו בעצם לפושע הוא כי העז לטלטל את המערכת הקפיטליסטית, וכי כל המערכות המושחתות לא נראות על ידי העם כפושעות למרות שהן עושות בדיוק את אותו הדבר שהוא העז לעשות כאדם פשוט. ראקל שומעת את דבריו ונראה כי היא מקבלת אותם. בסופו של דבר היא מחליטה לא להסגיר אותו שוב למשטרה. כוחות הביטחון, שסוגרים על המפעל מאלצים אותה באמצעות שימוש בבתה הקטנה כדי לומר להם היכן הפרופסור מסתתר, אך אף על פי שבסופו של דבר היא מוסרת את מיקומו, השודדים והפרופסור מצליחים לברוח כשבידיהם קרוב למיליארד יורו. כשנה לאחר מכן, ועל פי סימנים שהשאיר לה הפרופסור, ראקל נוסעת לפיליפינים, ושם היא מוצאת אותו. כאן נסגרת העונה השנייה של "בית הנייר".

----------



טוב, באופן אישי אני חושבת שהפרופסור הוא אחת הדמויות הטובות ביותר שיצאו מהסדרה, ולאחרונה בכלל מכל המכלול הזה שנקרא נטפליקס. הוא מלא הפכים שמתנגדים זה בזה- מצד אחד הוא ביישן מול הסביבה, אך גם מלא ביטחון בזמן משא ומתן עם המשטרה. מצד אחד מובך בקלות מרמזי בנות המין השני, חסר מושג, "בתול נצחי" ונבוך כשמעירים לו על המראה שלו, ומצד שני מתואר כ"מאהב מושלם" על ידי ראקל. מצד אחד רחמן בכך שהוא מסרב להרוג שוטרים ובני ערובה, מצד שני כל התכנית שרקם הייתה מלכתחילה תוצאה של אופיו הנקמני על רצח אביו. איכשהו למרות הרבדים הרבים שלו, איכשהו למרבה הפלא מצאתי שהדמות שלו בנויה ממש טוב ולא הפריע לי לגלות ממנו הפתעות לכל אורך הסדרה.

מה שאהבתי בדמות המתוסבכת שלו הוא בעיקר המאבקים הפנימיים, שהראו את הצד האנושי שבו, כי הרי לא משנה כמה אדם יכול שיהיה מחושב ויתכנן את הכל לפרטי פרטים, בסופו של דבר אף אחד לא מושלם ולא חסין לטעויות, ושמחתי לגלות את זה גם בפרופסור. יש בו גם ביקורת מרומזת על כך שעדיין אנחנו יכולים כחברה לטעות ולבלבל בין חוכמה ואינטלגנציה וחוסר כריזמה, כי ראינו לאורך הסדרה שלמרות שהפרופסור הוא "חנון ממוצע" הוא בכל זאת בטוח לגמרי בשדות רבים ובעל משמעת עצמית וביטחון עצמי גבוהה כשהדבר נדרש באמת. אני חושבת שביותר מצורה אחת, הפרופסור מזכיר לי קצת את עצמי. גם אני הייתי חנונית ולמדנית והתרחקתי מאנשים, אבל אלו שהיו קרובים אליי אמרו לא פעם שיש לי אופי שקט ואנטיליגנטי ושאני צריכה להוציא אותו יותר. באופן אישי אני חושבת שכל אדם שחווה בעבר דחייה חברתית מסוימת (בלי קשר לשוד בנק או לא) יוכל לגלות מעצמו קצת בפרופסור.