מוגלגית אחת, אחת קוסמת ועוד אחד

הערות: היו פרקים שיתוארו מנקודות המבט של אחת הדמויות, והיו פרקים כללים. אני אכתוב את זה בתחילת הפרק.

פרק 1- כללי.  

"אליס, את בטוחה שאנחנו צריכות ללכת לג' ולנ'?" שאלה ליליאן בקול מודאג, למרות שעינייה בהקו באור מרוצה.

"בטח, ליל, לא ראית את המכתב הזה? נ' וג'... הם נראים לי ממש צריכים אותנו! חוץ מזה, ג'יי קיי רולינג תהייה שם!" צרחה אליס באושר.

"רק שד-" התחילה להגיד אליס.

הדלת של החדר חרקה באמצע המילים של אליס.

"למה פתחת את הפה?" לחשה ליליאן, דיימון נכנס לחדר.

בטח שהוא ישמע, זה היה משהו שאליס הייתה חייבת לצפות לו. 

דיימון חייך את חיוכו המסנוור, "נכון גם אני בא, ליליאן?" שאל אותה בקול מפתה.

"דיימון, זה לא עובד אצלי, ואתה לא בא" אמרה ליליאן, בעוד אליס מסננת מבין שפתייה "למה שהוא לא יבוא, ליליאן, את שונאת אותו, נכון?". ליליאן החווריה כאשר אליס הושיטה לדיימון את המכתב במעטפה הכחולה.

דיימון פתח אותו בסקרנות, מביט בסמל, הזהה להפליא לצורה בה דמיין את הסמל של באבטון.

שלום לכן ליליאן ואליס רוס.

מיד דמיינתי אתכן אחרת, אבל אתן חייבות לבוא. אנחנו צריכים אתכם בשביל להציל כמה אנשים חשובים, שהגיעו לשם בטעות.

אז ליליאן ואליס, בואו, אתן תכנסו לחדר ואז תכנסו לאולם שלא חשבתן שתהיו בו. הוגוורטס.

אנחנו מודעים לדיימון רוס, שבטוחה ירצה לבוא, אתן יכולות להרשות לו לבוא, אך אנו לא ערבים לבטחונו.

הכול היה במוזיאון הבריטי, הקומה החמישית, החדר של המוצגים מאירופה,  

נ' טולס וג' שאאלטן.

"זה כל המכתב?" שאל דיימון בהפתעה.

"אני בא, לא משנה לי מה יקרה. אני חייב לראות את הארי פוטר האמיתי!" צרח באושר.

ליליאן ואליס החליפו מבטים, בן לא חשבו שזה היה כך.

"דיימון, תתלבש ובוא, מיד!" אמרה אליס בקול רועד.

היא וליליאן היו לבושות בשמלות הכי יפות שלהן, האחת כחולה והשניה אדומה, ארוכות.

דיימון הגיח לחדר בבגדים רגילים, והם יצאו לכיוון  המוזיאון הבריטי, מחייכים.

כשהיו חמש תגובות מאנשים *שונים* אני אוסיף פרק.

		הפרק הבא