הבית המסתורי

הבית ההוא, הבית שבתוך חורשה, הבית המכוסה טחב, וחלונותיו שבורים, תמיד- תמיד ריתק את לויד.

לויד יכל לשבת שעות על הספסל, סמוך לחורשה, ולהתבונן בבית  המסתורי הזה.

לויד היה ילד גבוה, מנומש, ושיערו הפרוע היה בגוון אדום- אש.

פסים כתומים וחומים עיטרו את שיערו, כי זה היה לדעתו "קול".

על גבי אזנו היה עגיל בודד בצורת גולגולת.

כלי התחבורה שאהב לויד יותר מכל היה הסקייטבורד שלו.

הסקייטבורד הקנה לו תחושת סכנה, מרדף ורעד.

כרגע לויד ישב על הספסל, והחזיק משקפת, שבה בחן טוב- טוב את הבית המסתורי.

הוא לא רצה להיכנס לבית המסתורי, ברור שלא. הבית נורא הפחיד אותו. לא גרו שנים בבית זה, וכנראה יש לזה הסבר.

הוא שמע רחש בין השיחים. "מי שם?" שאל ברעד. עכשיו היה כמעט חצות, ואין לשום איש סיבה להסתובב ליד החורשה הגדולה.

הוא נגע קלות בשיחים ומיד פילס פתח קטן. הוא הסתכל לתוך הפתח ומשם קפץ.........

		הפרק הבא