הפיקצר הוא מנקודת מבטה של צ'ו צ'אנג.
אשמח מאוד אם תגידו לי מה אתם חושבים ואם אהבתם, תהנו !
בריחה מהזמן
מקצב טיפות המים על גגות הבתים מכניס אותי לפאניקה. גשם הוא סימן לזמן, סימן לכך שהסתיו הסתלק ואת מקומו תפסו עננים.
סימן לכך שהאור רחוק וכל מה שנותר זה רק הקור המקפיא שלא נותן לך שום דבר שתוכל לעשות בכדי להעלים אותו. סימנים לזמן נמצאים בכל מקום, מלווים אותך לאורך כל הדרך.
החיים שלנו מדודים בזמן, השעון הוא האוסר ואנחנו האסירים. למדתי שהזמן לא משאיר את כל החרטות שלך מאחור, הוא משמיד את כל ריסיסי התקווה שלך ושולח לך תזכורות קטנות לטעויות שלך מהעבר בכדי שתאט את הקצב ולא תעקוף אותו. הזמן הוא מפלצת אכזרית ומנפולטיבית.
החדר הקטן עפוף בריקנות שאני זמנתי אליו, זכרונות בלתי רצויים פזורים בחדר בכל פינה. הם שוכבים על הבלגן במיטה, תלויים בארון הלבן, מקופלים היטב ומונחים בסידור מופתי על שידת הספרים.
אני עייפה מלנסות להשליך אותם מהחלון ולקבור אותם באדמה הספוגה במים, איכשהו הם תמיד מוצאים את דרכבם חזרה למעלה. למקום בו הם באמת שייכים. בניגוד אליהם, אני לא יכולה לחזור למקום אליו אני שייכת. רצון זה דבר טוב אבל לא הכל תלוי ברצון. המקום הזה תלוי בזמן ובטעויות שעשיתי, הרצון גם תלוי בזמן.
עם כל טיפה שמתנגשת בחלון עוד זכרון ישן מתעורר ושב לחיים. דמותו של האסיר שלי, שהיה פעם שלי, מתגשמת מול עיניי שמתמלאות דמעות חסרות בושה. האסיר שלי נתן לי הכל, עשה את הטעות שעדיין חוזרת על עצמה בכל יום - אהב אותי.
אין ביכולתי לשאול היכן הוא נמצא עכשיו כי הזמן הסיע אותו הלאה ואותי כבל מאחור. הוא היה האסיר פעם, היום אני זאת שחסרת החופש. אני טובעת אלפי קילומטרים ברחמים עצמיים, המצב שהכנסתי את עצמי אליו הוא רק באשמתי המוחלטת בלבד. הוא נתן לי הכל, ליטף את הפצעים שלי בזמן שאני פוצעת אותו. הוא וויתר על האמונה שלו בכדי שאני יצליח למצוא את האמת שלי, אבל כל זה היה לשווא, לא הייתי צריכה לחפש בשום מקום, כי האמת היא זאת שמצאה אותי. ואולי היא היתה שם מההתחלה אבל אני בחרתי להתעלם. אולי בכלל חיפשתי שקר שהבטחתי לעצמי שאני יהפוך לאמת. זה היה עוד שקר קטן והוא ידע את זה. הוא ידע את זה כל הזמן, אבל גם הוא בחר להתעלם. הוא לעומת זאת עשה את זה למעני, מה שאני אף פעם לא עשיתי עבורו. הצבת תנאים מעולם לא היה הקטע שלו, הוא לא יודע איך לא להעניק את כל כולו עד שלא נשאר לו כלום. ואני הטיפשה, כל כך טיפשה, הייתי מוכנה לוותר עליו בשביל שקר, הייתי מוכנה להשאיר אותו מאחור בשביל משהו שלא קיים. משהו שאני יהפוך לאמת.
הוא היה האמת ותמיד יהיה, האמת מצאה אותי פעם אחת.
הזמן אף פעם לא נותן הזדמנות שנייה.
|