וויתור זכויות לרולינג המדהימה שבזכותה קיים הפאנפיק הזה
מבוסס על שירשור שלי ושל אוונס
תודה לאוונס על הביטוא
נ.מ רמוס הבטתי בלוח השנה. היה זה לילה אחד לפני הירח המלא. נאנחתי בתסכול כשחשבתי על הסיבה בגללה חבריי קוראים לי 'ירחוני'. דפיקה חזקה ופתאומית בדלת משכה את תשומת ליבי. "היי רמוס," אמרה טונקס מהצד השני מבלי לחכות שאפתח לה את הדלת. "אנחנו הולכים להביא את הארי, שכחת?" פתחתי את הדלת. "מה? אני-" שפשפתי את עיני בבלבול והבטתי בטונקס, שהייתה היום עם שיער קצר בצבע סגול צועק. "נו, באמת! אל תגיד לי ששכחת!" היא גילגלה את עיניה והצמיחה לשניה חוטם חזיר. "כולם מחכים לך." חוטם חזיר? באמת? אי אפשר לדבר עם האישה הזאת ברצינות. "הארי... זה היום?" "בחיי," היא אמרה. "יואו, אתה יותר שכחן ממני." "לא ישנתי כל כך טוב בלילה," מלמלתי ושפשפתי את עיניי. "אוי, זה היום." השארתי את הדלת פתוחה והלכתי לארון, מוציא את החולצה והמכנסיים הראשונים שראיתי. "בטוב טעם," טונקס אמרה בציניות בזמן שיצאנו מפתח הבית. "כמה זמן?" שאל מודי בקוצר רוח כשהגענו. "הייתי צריך לארגן משהו," אמרתי במהירות. "קיבלנו אישור לצאת," נהם מודי. "שלוש שתיים אחת ו-" בבת אחת כולם המריאו למעלה, ורוח קרה שטפה את פנינו. "יוהוווו," טונקס צרחה ועשתה סיבוב באוויר. "זה כזה מגניב!" "זה לא הזמן למשחקים, טונקס." אבל למרות רצוני חייכתי. כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שאני השתטיתי ככה? "אל תהיה לי סבאל'ה. רוצה תחרות?" היא רצינית? אחרי רגע היסוס נכנעתי למבטה המתגרה, והאצתי בבת-אחת את מהירותי. "נסי להשיג אותי קודם ואז נראה". היא האיצה את המטאטא שלה. "עכשיו אנחנו מדברים," היא אמרה בחיוך ממזרי. "אבל זה מ-ש-ע-מ-ם." פתחתי את פי כדי לענות לה משהו מתחכם, אבל בום חזק עצר אותי. הבטתי סביבי בבהלה. "מה זה היה?" שאל קינגסלי, ובקולו הרגוע בדרך כלל נשמעו סימני דאגה "לא יודע," האטתי את המהירות שלי והבטתי סביבי בבלבול ובפחד, מגן על עיניי מהאורות הרבים שהבהיקו פתאום בשמיים. "אוכלי מוות," סינן מודי. "איפה הארי?" שאלתי, בעוד עיניי תרות אחרי דרך בטוחה להימלט. "בבית של הדודים שלו," אמרה טונקס בעליזות. "כאילו דא... בדיוק סילקתי אותם." "חייבים לקחת אותו מהר וללכת," אמרתי. משם הכל היה מאוד מהיר ותוך כמה דקות הארי וטונקס יצאו מהחדר שלו, כשהמזוודה של הארי מרחפת מאחוריהם. "מצוין," אמרתי.
המשך יבוא
|