כל הזכויות שמורות לג׳יי.קיי.רולינג ושאנון מסאנג׳ר
-------
ג׳יני והארי הביטו בילדתם שרק עכשיו נולדה. ״היא כל כל יפה!״ התמוגגה ג׳יני. ואכן, התינוקת ירשה את עיניי השקד הירוקות של אביה, ואת שערה הג׳ינג׳י של אימה, רק בצבעים בהירים ועדינים יותר.
״יש לך כבר רעיון איך נקרא לה?״ שאל הארי את ג׳יני. ג׳יני הביטה בילדתם שישנה בשלווה ואמרה: ״אני אוהבת את השם אלי״. (הערת מחברת- יש לי משהו עם השם הזה, תתמודדו).
באותו רגע התינוקת התעוררה משנתה השלווה. ״שלום אלי״ אמר הארי לתינוקת הקטנה. אלי השיבה בסדרת קישקושים לא מובנים. באותו רגע נכנסו לחדר שבעה דמויות: הרמיוני, רון, ג׳יימס, אלבוס, לילי, הוגו, ורוז.
״אני מצטערת, אמרה הרמיוני, הילדים התעקשו לבוא לראות את התינוקת אחרי שמישהו הכניס להם את זה לראש״ היא נעצה מבט זועם ברון. ״נו באמת, תודי שגם את רצית לראות אותה!״ השיב רון. הרמיוני לא השיבה.
אלבוס ניגש אל אלי. ״ היא כל כך יפה, איך קראתם לה?״ הוא שאל. ״אלי״ אמרה ג׳יני. ״אפשר להחזיק אותה?״ שאלה לילי. ״כן אבל בזהירות״ השיב הארי. לילי ניגשה אל אלי והרימה אותה בזהירות. ״שלום״ אמרה לילי אל אלי הקטנה.
אלי הושיטה אליה את ידה הקטנה ואמרה סדרת קישקושים חסרי פשר. ליל נגעה בידה הקטנה בהתרגשות. ״גם אני רוצה להחזיק אותה!״ התערב ג׳יימס. לילי הושיטה לו את אלי. ״גם אני רוצה!״ אמרה רוז. ״וגם אני״ אמר הוגו.
״וגם אני!״ אמר אלבוס. ״בסדר אבל בזהירות כולם!״ הזכיר להם הארי. אלי הקטנה הסתכלה על כולם באהבה. כולם התמוגגו מהחמידות והמתיקות שלה.
כעבור 11 שנים.
״מתרגשת?״ שאלה ג׳יני את אלי. ״היום היום הראשון שלך בהווגרטס!״ אלי הנהנה. אי אפשר היה להגיד שהיא לא התרגשה- למרות שמאז ומתמיד היה לה קשה להתחבר לילדים בגילה, או ילדים בכללי.
״עוד מעט הרכבת נוסעת, מהר לכי כדי שלא תפספסי אותה!״ אמר הארי לביתו ונתו לה נשיקה על הראש. ״ביי״ אמרה להם אלי. ג׳יני נתנה לאלי נשיקה גם היא. ״תהני!״ היא אמרה לה.
ואחי עלתה אל הרכבת. היא בחרה תא ריק והתיישבה. היא הייתה לבד, כמו תמיד. זה המשיך כך גם שהגיעה להוגוורטס, ונסעה בסירה. לבסוף כשנכנסו להוגוורטס, היא עמדה ליד שולחנות הבתים וחיכתה שיקראו בשמה. ״אלי פוטר!״ קראה פרופסור מקגונגל. אלי ניגשה אל המצנפת והניחה אותה על ראשה. המצנפת רק נגעה בה וכבר היא קראה: ״גריפנדור!״ ״טיפוסי לבת ממשפחת פוטר״ לחשה אלי.
למחורת אלי הלכה לשיעור לחשים. ״היום נלמד להרים חפצים בעזרת השרביט״ אמר פליטים בקולו הזערורי. ״חזרו אחרי, ווינגארדיום לויאוסה!״ למרות שאלי ניסתה בכל כוחה, היא לא הצליחה להרים את הנוצה שאותה התבקשה להרים. אך אז קרא משהו מפתיע. אלי זרקה את הרביט בתסכול, ואז, לפתע, הנוצה התרוממה מהשולחן, בלי שאלי בכלל השתמשה בשרביט.
|