עוד סונגפיק מאיפה שכל השאר באים,
למען האמת את זה אני חושבת לכתוב כל כך הרבה זמן,
זה כל כך מתאים לסיפור, זה מתאים להכל
תסלחו לי אם יש משהו לא מדויק, אני קראתי את מפוצלים לפני שנתיים.
אז כמובן זכויות לשלי פורג'ן וויקטוריה רוט שתיבדל לחיים ארוכים יימח שמה.
יודעת ללכת גם אם קצת אפור אחת עם ספקות שיודעת לבחור חושבת על כלום וגם קצת על הכל נרדמת בחול
מהרגע שהיא בחרה באומץ לב, החיים שלה השתנו, היא תמיד תזכור את הכל. בעיקר את תקופת ההכשרה היא לא ידעה כלום וזה כל מה שהיא ידעה
אנשים בצבעים לכלכו לי ת׳נוף צבעתי לבן והבנתי בסוף לא כל שאלה את חייבת לשאול נגמר לי הקול
היא הייתה מפוצלת היא הייתה שונה בעולם שהיה כל כך "ברור" היא הייתה לא ברורה היא הייתה טריס ולפעמים היא לא יכלה יותר
לכי תלמדי אל תעשי שטויות תקפצי על רכבות גם אם אין מטרות שותקת, נסחפת, בורחת מצל של חומות
הציפיות של ההורים שלה שהיא תישאר בפלג שלהם המבחנים לאומץ לב הקפיצה מהרכבת
ואת יודעת שאת לא צריכה להילחם כמו משוגעת עם עוד מסיכה להישאר לא לפחד לחטוף איזו מכה אומרים לך שאת לא דומה לאף אחת אחרת טוב אולי קצת
הרגעים האחרונים שלה היא הרגישה שמותר לה לוותר היא הייתה טריס והיא הייתה אמא שלה והיא סוף סוף יכלה לנוח
|