עברו כבר שנתיים מאז שהחלה המלחמה, ושנה וחצי מאז שנשלחתי לזירת האש במטרה להילחם. לא רציתי להיות כאן, אך הורי הכריחו אותי. כך זה במשפחת פוטר, כולם חייבים לעזור למולדת. --- ביום שגוייסתי לעזור, רונאלד וויזלי, חבר קרוב של סבי, התקשר אליו וסיפר שארנולד, חברי מבית-הספר, נהרג. רק כאשר שמעתי על זה החלטתי לעשות הכל למען הניצחון של אנגליה. למחרת גיליתי שהאמריקאים הם לא האמריקאים, שכולם צוחקים עליהם בבדיחות. הם יודעים לעשות קסמים, ועוד איך...
יומן יקר, אחרי כל הדיבורים נשאלת רק שאלה אחת- האם אוכל לכתוב על יום הניצחון של אנגליה על ארצות הברית?
|