סליחה סליחה סליחה ועוד פעם סליחה! בטעות שלחתי את הפאנפיק לפני שסיימתי אותו! אז זה האמיתי!
"וואבי, ליאן!"
"זה ווה-בי לא וואבי." תיקנה ליאן.
אן, אחותה הגדולה.
נופפה לה לשלום מהשולחן של רייבנקלו.
אן הייתה בת 14 וליאן הייתה בת 11.
ליאן יכלה להישבע שראתה את אן מחייכת חיוך עקום שאומר:
חסר לך שלא תהיי ברייבנקלו.
ואם אהיה בבית אחר?
ליאן החזירה חיוך עקום.
היא ישבה על השרפרף.
היא חבשה את מצנפת המיון.
וחיכתה,
וחיכתה,
וחיכתה,
וחיכתה.
לבסוף אמרה המצנפת:
ממש קשה! וואו, כמה שכל, תבונה ופיקחות... רייבנקלו?
לא... כמה עורמה, ושאיפה לכוח... סלית'רין?
לא... כמה אומץ, ואבירת לב...גריפינדור?
לא...כמה נדיבות,וטוב לב, חריצות לא מעט... הפלפאף?
רייבנקלו?
הפלפאף?
גריפינדור?
סלית'רין?
" רייבנקלו..." התחננה ליאן.
רייבנקלו את רוצה?
" בהחלט! אחותי שם!"
אהה הבנתי. טוב אני יודעת איזה בית מתאים לך.
בידיוק כשליאן צעקה: "רייבנקלו!"
מצנפת המיון שאגה:
"סלית'רין! "
|