דגוורטס: אוצרות הדג

וויתור זכויות לרולינג וכו...

 נוויל התרגש. לא כל יום אתה מקבל מעטפה

"בטח להוגוורטס" אמר גוויל, אחיו הגדול בתקווה.

ואז הוא הבחין במעטפה...

היא היתה כחולה

לא צהובה

אלא כחולה שזה אומר לדגוורטס

הוא לא האמין...

נוויל, אח שלו, הולך לדגוורטס...

"מה זה דגוורטס?" שאל נוויל בחשש

אבל גוויל לא ענה. הוא היה בהלם.

נוויל המתוח פתח את המעטפה-

דגוורטס- הבית ספר העליון לגידול דגים 

מנהל: אמנון דמבלדור, מכשף עליון, קוסם ראשי וחבר איגוד הדגוסטים הבינלאומי.
מר נוויל היקר,
אנו שמחים להודיעך כי נשמר עבורך מקום בדגוורטס- הבית ספר העליון לגידול דגים 

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוצים. שנת הלימודים מתחילה ב1 לספטמבר. אנא שלך דגך לא יאוחר מה31 ביולי. 
בכבוד רב,
דניסה מקגונגל, סגנית המנהל.

ולהלן רשימת הציוד:

שרביט

3 אקווריומים

הספר "דגי האופל והתגוננות מפניהם"

הספר "מזון הדג"

ספרים נוספים התקבלו בברכה.

נ.ב תלמידים מתחת לשנה שנייה לא יכולים להביא דולפינים / כרישונים / נחשי מים אלא רק דגים ותולעי מים.

---

"סליחה אדוני" שאל נוויל פקיד שמנמן "איפה זה רציף תשע ושלושה רבעים?"

הפקיד לא ענה. "מוזר" הירהר נוויל "נשאל מישהו אחר"

"אתה צריך לרציף תשע ושלושה רבעים?" שאלה את נוויל אשה ג'ינג'ית

"כן" ענה

"זה שם, צריך להיכנס לתוך הקיר. הבנת חמוד?" והצביעה למקום לא ברור שיכל להתפרש לשלושה רציפים שונים

"לא הבנתי, איפה זה בדיוק?" שאל, אך האשה לא נראתה באופק. כנראה לא חיכתה לו "טוב, נלך לרציף הקרוב אלי"

נוויל צעד מהוסס אך מרוגש לעבר המעבר בו (כפי הבנתו) נמצא הרציף המיוחל, שמשם ייסע ברכבת למקום בו אולי יהיה לו חברים כך לפחות קיווה.

"ומי יודע? אולי זה לא המעבר הנכון?" חשב נוויל כשהתקרב למקום "בעוד שתי דקות הרכבת יוצאת, איזה לחץ. אני מקווה להספיק"

"רגע!" חשב לרגע "ואם אני יפצע?, נראה די כואב הקיר הזה."

"יש ברירה?" הירהר באדישות מדכאת "אין דרך אחרת לבדוק"

---

"הולכי הרציף מעולם לא ראו מחזה שכזה" אמר קשיש אחד לאשתו שעמדה בתור לכרטיס "לא כל יום רואים ילד עם כמיות דם כאלה. מרשים!"

"כן" אמרה אשתו "ואין אף אחד לידו, מוזר. מדוע שילד יבוא לתחנת רכבת לבדו?"

וכן... לחששותיו של נוויל בנוגע למעבר היו צדק. הוא טעה במעבר. 

מדדה לעבר הרציף השני

רץ... והופה! הוא עבר!

---

נוויל התעורר למראה מוזר

הוא שכב לבוש סחבות בתחנת רכבת לבנה, כמו קינגס קרוס חיוורת וריקה.

"היי!" הוא צעק ורק ההד שלו ענה לו.

"מה, אני לבד?" הוא שאל.

"לא" ענה קול מזעזע

 לעבר נוויל צעדה דנות גבוהה לבושה קרוקסים צהובים

"אהלן" אמרה הדמות "שמי אמנון דמבלדור"

"ברוך הבא לאקווריום"

		הפרק הבא