שמיים נוצצים

הוא עובר, הסמקה קטנה.

הוא מסתכל, מסיטה את מבטה.

הוא מנסה להרשים, היא מגלגלת את עיניה, משתגעת מבפנים.

החברים שלו שוב מציקים לה עם השם שלו, היא שונאת

כשהם עושים את זה.

הוא שאל אותה לצאת איתו פעם אחת יותר מידי, 

היא מנסה להכחיש כשהיא עונה לו ״לא כדאי״

אבל בכזאת זאת, היא קראה לו ״חתיך״ בכזאת קלות,

אחרי כל הבנות שניסו לתפוס אותו. ״לילי פוטר!״ צורחות החברות

המרגיזות שלה. ״את אוהבת אותי, אוונס?״

אבל היא אוהבת כל דבר קטן בו.. כל חיוך שהוא אי פעם זרק לה,

בכל זאת, כשיודעים - יודעים.. וזה הלילה שבו היא הבינה.