ראשית אני ירצה לעשות ויתור זכויות על דברים שיהיו בעלילה, העלילה תיהיה חלקה באיזורים מספרים כגון הארי פוטר ועל כך אני האיזורים והדמויות שילקחו משם ניתן ויתור זכויות יוצרים לג'יי.קיי רולינג. אם יהיו עוד מקומות בעתיד נוותר בעתיד על הזכויות הנדרשות.
בנוסף, קרדיט ענק להרבה מאוד מהרעיונות פה הולך לספר כוח 48 שנכתב על ידי רוברט גריין, אז קרדיט עצום לו, למעשה הספר זה הסיבה לכך שהפאנפיק הזה נכתב.
הפאנפיק של ארני:
-+=+-
היי, אני ארני. אין בי שום דבר מעניין. כשהייתי קטן יותר עשו עלי חרם במשך 8 שנים, רק כשהגעתי לכיתה ט' ,ועברתי בית ספר בפעם הרביעית, זה נפסק. הסיבה לכך הייתה בי, התחלתי לתפוס את הסביבה שלי בצורה שונה, את הצורה בה האנשים חושבים בצורה שונה. הבנתי שאנשים בסופו של דבר פועלים הרבה פעמים מאנטרסים קטנים וחסרי משמעות, שכל מה שצריך זה להתעלם מהם או לכוון אותם לכיוון אחר.
עם השנים, לפני המיטה, כל פעם הייתי חושב על המוח עוד. הייתי חושב על דרכים לנצל אנשים ולגרום להם למניפולציות ללא שידעו יותר ויותר. עד שממש הייתי עושה את זה ביום יום. אבל עדיין זה לא שינה הרבה. כן, הייתה לי איזה חבורה, אבל לא היו לי חברים רצינים. לא הייתי הולך לים או לאיזה מסיבה איתם, במקסימום לספרייה וגם זה לעיתים רחוקות. בקיצור, עדיין הייתי אפס אחד גדול מבחינה חברתית, אמנם נתנו לי כבוד והייתי יכול לדבר בשיעורים ולדבר עם ילדים בכיתה. אבל לא באמת שיתפו אותי, קצת קשה להבין על מה אני מדבר כל עוד לא חווים אותו, אז אני פשוט מקווה שאתם לא מבינים.
לא מזמן גללתי באינטרנט לראות האם קיים עוד איזה ספר מעניין בג'אנר פנטזיה שעדיין לא קראתי. ראיתי לאחר זמן מה באיזור של המודעות מודעה על הספר כוח 48 ועל הפופולריות שלו ועל זה שהוא שנוי במחלוקת עקב המושגים המנוגדים בו והחוסר במחקר שיוכיח את הדברים. וזאת למרות שהוא נכתב ממלא מקורות מידע של אנשים חכמים שאמרו את הדברים.
אני החלטתי להשתמש בו, אני החלטתי להשתלט על העולם.
ובכן, אין לי מושג איך עושים את זה, אבל יבוא יום ואני יבין.
עברו כמה ימים, וראיתי איזשהו ינשוף נכנס לבניין לידנו, זה לא עניין סטנדרטי אבל לא הקדשתי לזה תשומת לב מיוחדת.
מספר ימים מאוחר יותר, נשארתי ער עד מאוחר ושיחקתי מיינקראפט. עשיתי הפסקת שתייה ואז כשאני חוזר מהמטבח אני רואה דרך החלון משהו מוזר. בהתחלה חשבתי שיש לי איזו שערה בעניים, אבל אז ראיתי משהו שמופיע על הרצפה, או יותר נכון מישהו ובגובה גבוה מהרגיל בצירוף אופניים לשתיים מוזרים. החלטתי שזה ממש דומה לספר "הקסם המעלים" ושכל מה שצריך לעשות כדי לראות הכל זה להאמין שהכל קיים או להיות חלק ממנו, אז החלטתי לרדת מהבניין וללכת אליהם בשקט ולצותת, לאסוף מידע.
לא הספקתי לשמוע מה השם של הילד, אבל שמעתי איזה מישהו שמציג את עצמו כהאגריד, ואומר שהוא בה להזמין אותו להגוורטס, למרות המרחק, עקב זאת שאין במדינה שלנו בית ספר לקוסמים. ואז הוא הסביר לו שהוא קוסם ושיש קסם וכל מיני כאלה ואמר להורים שלו שהם צריכים לקנות כל מיני דברים באיזשהו מקום בלונדון ולהגיע לרכבת ברציף 9 ו¾ בלונדון ב11:00 בבוקר ב-1 בספטמבר.
מספר ימים לאחר מכן, הגיע יום לפני התאריך התאריך, השארתי מכתב לאבא ואמא שלי שאני יעזוב את הבית לכמה זמן ושאני ינסה לחזור מהר ככל שאוכל . לאחר מכן, יצאתי לשדה התעופה לתפוס טיסה שקניתי עם כסף שחסכתי. נחתנו בבוקר בערך בשעה 9, לקחתי אוטובוס לתחנת הרכבת, ופייייי כמה אנשים יש שמה, הייתי צריך לעמוד בדוחק כל הנסיעה.
בסופו של דבר הגעתי בערך בעשר. הסתכלתי על תחנת הרכבת והיה 4 קירות בין רציף 9 ו10 הלכתי לקיר השלישי וחיכיתי שם, לאחר זמן מה ראיתי ילד עם עגלה מתקדם לעברי שאלתי אותו באיזה כיתה הוא והוא ענה לי שהוא בשנה ראשונה. אמרתי לו שאני איתו באותה כיתה כיוון שהוא נראה בערך בגיל שלי. הצעתי שהוא יסחוב אותי ואת המזוודה שלי בתוך העגלה שלו אחרי זמן מה של פצעים עקב היתקלות בקר. לאחר מכן אמרתי לא שאני הולך לרגע ונעלמתי לו, חיכיתי שעה לרכבת, לבד.אם הזמן באו עוד ועוד אנשים, התעלמתי מהם.
בסופו של דבר, עליתי לרכבת וחיפשתי מקום לשבת. בהתחלה רציתי לשבת בצד ואז נזכרתי בסעיף 6 מהספר כוח 48, "משכו תשומת לב בכל מחיר", כאשר אתה גורם לכך שאדם אחר ייאלץ לפעול, אתה זה שבשליטה. תמיד עדיף לגרום ליריב לבוא אליך, ולנטוש את תכניותיו בתהליך. צריך לפתות אותו בהתקפה מדהימה, או בסיכוי לקבלת יתרון או הטבה. כך אתה זה שמחזיק בקלפים. אבל לא יכולתי סתם ככה למשוך תשומת לב, אסור היה לי למשוך יותר מדי תשומת לב על ההתחלה, אני עדיין לא יודע מה הדעות המקובלות כאן וזה ללא ספק יעבור על סעיף 38, "חשבו מה שתרצו, אבל התנהגו כמו כולם". אם אתה עושה הצגה של הולך נגד הזרם, מפרסם את הרעיונות הלא קונבנציונאליים שלך בדרכים לא מקובלות, אנשים יחשבו שאתה רק רוצה תשומת לב ושאתה מזלזל בהם. הם ימצאו דרך להעניש אותך על כך שהם מרגישים נחותים. הרבה יותר בטוח להתמזג ולטפח מכנה משותף. שתף את המקוריות שלך רק עם חברים סובלניים ואלו בטוח יעריכו את הייחודיות שלך.
החלטתי ללכת ולהתיישב לבד ושאם מישהו יבוא אנתח אותו ולאחר מכן החליט אם לדבר איתו ועל מה, אני עדיין לא יודע הרבה על המקום ו
אסור לי לטעות.
-+=+-
תגיבו איך יצא, אם בכלל יאשרו את הפאנפיק....
נ.ב: אין דבר כזה "הספר המעלים" למיטב ידיעתי, זה מומצא.
|