מרשעת - ג’יימס וסוורוס

ייתר זכויות לג'יי. קיי. רולינג, פרנק ליימן באום, ויני הולצמן, וסטפן שוורץ.

ג'יימס פוטר היה מאוד מרוגש מההגעה לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. וככה גם סוורוס סנייפ. ג'יימס ארגן את הדברים והבגדים שלו, וככה גם סוורוס, ושניהם יצאו לתחנת הרכבת במפתיע, באותו זמן.

ברכבת, ג'יימס פגש בסיריוס בלאק, וברמוס לופין, ואילו סנייפ, כמו תמיד, היה לבד. (*הערת כותבת: הסיפור מסופר כמו שהוא מסופר ב״מרשעת״. לילי היא כאילו פיירו, אז היא וסוורוס לא באמת נפגשו עדיין. אני יודעת שזאת עובדה שהם היו חברים קודם, אבל אין לי הרבה מה לעשות עם זה שזה לא אותו סיפור..)

״משהו מהעגלה, חמודים?״ הגברת עם העגלה עברה ליד התא של ג'יימס, סיריוס, ורמוס.

״כל השוקולדים, בבקשה!״ ג'יימס אמר והוציא מהכיס ארבעים מטבעות זהובות. רמוס וסיריוס הריעו באושר. 

לאחר מכן, הגברת עברה גם ליד התא של סנייפ. ״סליחה, אפשר שוקולד?״ הוא שאל בקול חלול. ״נגמרו לנו כל השוקולדים, יקירי.. אני מצטערת. תרצה נחש גומי במקום?״ היא ענתה בעצב.

״אה... לא, תודה.״ 

אחרי מה שהיה נראה כמו נצח, הם סוף כל סוף הגיעו להוגוורטס. וכשהם הגיעו, הם עלו במדרגות עד שהגיעו לפרופסור מקגונגל.

״תלמידים!״ מקגונגל קראה אחרי שהם הגיעו. ״ברוכים הבאים לבית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס. פה, יש לנו ארבעה בתים אליהם תתמיינו: גריפינדור, לאמיצים מבנינו, רייבנקלו, לחכמים מבנינו, הפאלפף, לנחמדים ולמצחיקנים מבנינו, וסלית'רין.. לערמומיים מבנינו..״

״אנחנו בדוק נהיה גריפינדור!״ ג'יימס לחש בגאווה לרמוס ולסיריוס. ״בואו אחרי.״ מקגונגל ציוותה, והם כולם הלכו אחריה עד שהגיעו לאולם הגדול.

אחרי שתי שניות, מקגונגל התחילה לספור אותם בלחישה עם האצבע שלה, ולאחר מכן, עלתה לבמה. על הבמה היה כיסא ואת מצנפת המיון. 

״כשאקרא בשמכם זה יהיה הזמן שלכם לעלות לכיסא והמצנפת תמיין אתכם לביתכם.״ היא הסבירה, והוציאה מכיס שלה מגילה. ״ג'יימס פוטר!״ היא הקריאה.

ג'יימס עלה בחשש לבמה, התיישב על הכיסא, מקגונגל הניחה את המצנפת על ראשו, וכעבור שתי שניות, המצנפת קראה: ״גריפינדור!״

כל השולחן של גריפינדור הריע, וג'יימס עצמו הרגיש מלא בגאווה. 

״סוורוס סנייפ!״ מקגונגל קראה. סוורוס גם הוא עלה לבמה, התיישב על הכיסא, המנצפת הונחה על ראשו, ולאחר שתי שניות קראה: ״סלית'רין!״

כל השולחן של סלית'רין הריע, אבל ג'יימס עצמו נראה מזועזע. בדרכו של סוורוס לשולחן של סלית'רין, ג'יימס קם ועצר אותו. ״תקשיב,״ ג'יימס אמר.

״אני יודע שאתה בסלית'רין עכשיו ושזה נראה סוף העולם, אבל אני מוכן לעזור לך עם בעיית הרוע הקטנה שלך!״ הוא אמר בחיוך מלאכי. סוורוס גלגל עיניים.

״תודה לך, אבל לא תודה..״ הוא ענה בקול קר והלך. ג'יימס נראה נעלב מאוד, ולאחר שניה, גם שם לב שסיריוס ורמוס הסתכלו על שניהם כל הזמן. הוא הלך לכיוונם.

״עשיתי משהו לא בסדר?״ הוא שאל אותם. ״לא!״ ״מה פתאום!״ הם ניסו לנחם אותו.