דין מקנא

וויתור זכויות וכל זה..

ותודה לג'יי קיי רולינג על הספרים המושלמים האלה!

היה זה יום חם, הקיץ כמעט מגיע. הארי, רון והרמיוני ישבו בפינה הקבועה שלהם מול האגם

ועשו שיעורי בית.

"נו באמת רון זה לא כזה קשה! למדנו את זה בשיעור שעבר!" אמרה הרמיוני ביאוש.

"אולי תעזרי לי?! זה לא יעזור שתצעקי עליי" השיב רון.

"אף אחד לא צעק, רון. איף נו באמת" החזירה הרמיוני ולקחה את החיבור שתוכל לבדוק אותו.

קצת מפתיע שהארי לא צרח עליהם שיפסיקו לריב, אבל הפעם הוא חשב על משהו אחר לגמרי.

אחרי שסוף סוף סיימו להתווכח רון פתאום שאל את הארי, "הארי מה יש לך? אתה לא איתנו" הוא אמר.

"כן כן סליחה פשוט חשבתי על משהו" הארי השיב.

"מה קרה שאתה לא עם הספר של הנסיך מה-שמו הזה?" אמרה הרמיוני. ניכר מאוד שהיא עוד מאוכזבת שלא היא קיבלה את הפליקס פליציס.

הארי חשב מה לענות, גם הוא לא בדיוק יודע למה דווקא הפעם החליט להשאיר אותו בחדר.

"לא יודע, אין לי כוח אליו" אמר.

"או תודה, אולי תלמד לא להשתמש בלחשים לא-" אמרה הרמיוני.

"אז על מה אתה כן חושב?" קטע רון את מחאתה של הרמיוני.

"עזוב אין לי כוח בואו נחזור" אמר הארי.

"צודק, יש שיעור תולדות הקסם עכשיו" השיבה הרמיוני.

" נראה לך שאני הולך לזה? ממילא בינס בחיים לא ישים לב גם אם הכיתה תהיה ריקה" אמר רון.

"אוף איתכם" היא נאנחה.

---------------

זה היה פרק די קצר, הבאים יהיו ארוכים יותר.

זה הפרק הראשון שלי, תגידו לי אם זה טוב וכדאי להמשיך, דרך אגב זה מספר על התקופה של הארי פוטר והנסיך החצוי הדם, כשהארי מתחיל להרגיש רגשות לג'יני