וולבניוס

רייצ'ל דיוויס היתה מעוצבנת.

היא שכבה במיטה, בתא שלה באזקבאן, ובהתה בתקרה.

לפני כן היא הלכה בתא שלה הלוך ושוב, אבל זה עצבן אותה. אז היא צעקה על האסירים שעשו רעש בתא הסמוך, אבל גם זה עצבן אותה. ואז היא ניסתה לכתוב במחברת שהיתה מונחת לה על השולחן בתא, אבל זה ממש עצבן אותה.

אז עכשיו היא שכבה במיטת הברזל הצרה ובהתה בתקרה וחשבה על החיים הדפוקים שלה. והיתה מעוצבנת.

ארוחת הצהריים היתה לפני פחות משעתיים, אבל היא כבר הרגישה את הבטן שלה מתחילה לקרקר. ארוחת הערב תהיה רק בעוד שלוש וחצי שעות. 

מרעיבים אותה כאן.

התאים של האסירים הקטינים היו בקומה העליונה באזקבאן. פטרונוסים שמרו על כל תא, כדי שהסוהרסנים לא יזיקו חלילה לנשמותיהם הרכות של הילדים הקוסמים האומללים בעלי הגורל המר שהמציאות כפתה עליהם את אותם לפשעים נתעבים.

הפטרונוס ששמר על התא של רייצ'ל היה בצורת סוריקטה. חיה מעצבנת.

רייצ'ל חשבה על המשפט. הוא צפוי להיות מחר במשרד הקסמים. שם הקסמהדרין יחרוץ את גורלה- ככל הנראה, מאסר של כמה שנים בכלא מרוחק לקוסמים קטינים בצרפת, בגין ניסיון לרצח הוריה המוגלגים.

עכשיו, כשרייצ'ל חשבה על זה, היא היתה עוד יותר מעוצבנת. ההורים שלה התעללו בה מאז היתה ילדה קטנה, ומשרד הקסמים הטיפש לא עשה שום דבר בנידון, אז רייצ'ל היתה חייבת לנקוט פעולה. ועכשיו היא נמצאת בתאי הקטינים באזקבאן, ובקרוב תעבור למאסר קבוע.

היא לא פחדה.

רעש פתיחת הנעילה הכפולה של הדלת גרם לה לנוע ולהתיישב במיטה הצרה, וכן גם להיות מעוצבנת. היא הביטה בכעס בגבר שנכנס, אחד כזה שהיא מעולם לא ראתה, עם שיער קש פרוע וזקן עקום.

"אפשר לשבת?" שאל הגבר בחיוך ידידותי אבל מתוח. הוא לבש גלימה, ותג שהיה מוצמד לגלימתו זיהה אותו בתור הילאי.

רייצ'ל הרימה את גבותיה והתרווחה במיטה הצרה, מקמטת את הסדין המחוספס הירקרק שכיסה אותה "אין מקום" סיננה בקרירות.

הקוסם הגבוה הרים את גבותיו הפרועות בחזרה ומשך אליו את כיסא המתכת הכבד שהיה לצד המיטה. הוא התיישב בתנועה מהירה "אני רוצה לדבר איתך"

"אני לא" אמרה רייצ'ל קצרות.

"זה חשוב" הוא הפציר

"לא, תודה" היא חייכה אליו חיוך לעגני "עכשיו צא מכאן, הילאי זר. אני עסוקה"

ההילאי המשיך להסתכל עליה, ואז החליט כנראה שהבקשה שלה לא חשובה בעיניו והתחיל לדבר "תראי, רייצ'ל, שמעתי קצת עלייך, ו.."

"אתה מתכוון, שמעת על הפשע שעשיתי?"

"כן" הוא נראה קצת נבוך אבל התעשת "כן, גם. הבנתי שניסית לרצוח את הורייך המוגלגים"

רייצ'ל לא טרחה להגיב.

ההילאי רכן לעברה והביט בה. היא הסיטה את מבטה "את מתחרטת על הפשע שעשית?"

"מתחרטת?" רייצ'ל הרימה את קולה בזעף "כן, ברור. מתחרטת שלא הצלחתי לרצוח אותם"

ההילאי שתק. הוא המשיך להביט בה.

"קוראים לי מייקל פיניגן, ואני חבר במטה ההילאים" הוא הושיט את ידו ללחיצה. רייצ'ל לא לחצה אותה.

"הייתי רוצה להציע לך להצטרף לבית הספר 'וולבניוס' לקוסמים."

"בית ספר שמתמחה בבעיות מסוגי?" שאלה רייצ'ל "לא, לא, תודה" אמרה בעוקצנות.

"תראי" ניסה פיניגן "התלמידים בבית הספר לומדים לא רק לשלוט בקסם שלהם ולהתגבר על הבעיות שגרמו להם להגיע-"

"לנקודה בחיים שגרמה להם לשמוע חפירות כאלו ללא רצונם" השלימה רייצ'ל "אז מה הם לומדים עוד?"

"הם לומדים להתמחות" הוא אמר לה במבט רציני "לעזור לקהילת הקוסמים"

רייצ'ל הביטה בו בלי להניד עפעף.

"למעשה, לפתח את היכולות שלהם עד לרמה מרשימה" המשיך פיניגן "ולסייע למטה ההילאים בדרכים שונות"

"כלומר, הם בעצם סוכנים סמויים של ההילאים?"

"כן, משהו כזה" עיניו אורו.

"לא" אמרה רייצ'ל ביובש. "אני לא רוצה לעזור להילאים".

"תראי דיוויס, אני לא לגמרי יודע מה גרם לך לבצע את הפשע או מה עשו לך ההילאים, אבל אני מבטיח לך-"

"צא לי מהתא בבקשה" סיננה רייצ'ל.

"דיוויס-"

"אני לא רוצה לשמוע אותך"

פיניגן הרכין את ראשו והסתובב. נשמעה נקישה קלה כשהדלת ננעלה חזרה מאחוריה.

רייצ'ל נשכבה במיטה חזרה בעצבים.

"למה סירבת לו?" שאלה ג'ונסון, מביטה באסירה הצעירה בגבות מכווצות "זאת הצאה טובה, רייצ'ל."

"אני מעדיפה כבר כלא" ענתה רייצ'ל בזעף "אני לא רוצה לעזור לו, ולא אכפת לי להיות בכלא".

"אה, כי כאן את ממש נהנת, אה?" שאלה ג'ונסון בעוקצנות.

איימי ג'ונסון היתה הסוהרת היחידה באזקבאן שרייצ'ל הסכימה לדבר איתה. היא חפרה פחות מהסוהרים האחרים, ובניגוד אליהם, היא אמרה את האמת.

"את לא יכולה לפחות לשקול את ההצעה שלו?" נאנחה ג'ונסון "זאת הדרך היחידה שלך להיחלץ! וולבניוס כבר עזר להמון ילדים אחרים, ו-"

"טוב, די" התעצבנה רייצ'ל.

ג'ונסון שתקה, ממשיכה להביט בבת הארבע עשרה שמולה.

"בסדר" נאנחה רייצ'ל "בסדר, נו, אני אשקול את זה"

ג'ונסון חייכה.

"זה לא אומר כלום" זעפה רייצ'ל "זה לא אומר שאני מצטרפת לבית הספר הטפשי הזה"

ג'ונסו

ן המשיכה לחייך.

רייצ'ל נשכבה חזרה במיטה והמשיכה לבהות בתקרה.