אריה פוטר בישלצ

כתב: אלישע לב ישראל קוטב. מחזור: ס"א. ישיבה: ישל"צ.

אריה פוטר לא ידע שהוא קוסם , הוא אפילו לא חלם על זה. עד שיום אחד הגיע ינשוף שבפיו מכתב שהיה ממוען אל "אריה פוטר, החדר הקטן ביותר, רח' האדמו"ר מפריווט 4, מאה שערים, ירושלים" שהזמין את אריה ל"ישלצוגוורטס". הדודים שאימצו את אריה לא רצו שילך לישלצוגוורטס, "אומרים שאפשר לישון שם 4 שנים ולא יעשו לך כלום" אמרה אימו המאמצת, שושנה, והוסיפה "אתה צריך מסגרת נוקשה." "כן", אביו המאמץ, אהרון, אמר "אתה תלך לחיידר לנערים חסרי תקנה על שם הקדוש ברוך הוא" אמר וסגר את העניין, עד שיום אחד הגיע לביתם אדם גדול ואמר "שלום, אריה, אני צבי האגריד, שומר המקרקעין והמפתחות ומחלק הכסף מעליית הנוער, באתי לקחת אותך לישיבה." אמר ולקח את אריה לסימטת דיאגון אשר בשוק מחניודה. הם הלכו לבנק "גרינדוס" ולקחו משם כסף (כשאריה ראה את הכמות הגדולה של הכסף בחשבון בנק שלו הוא חשב שזה "המינוס בבנק" שלו, אחרי הכול הוא גדל אצל חרדים). הם קנו תלבושת (גלימת דקל), ספרי לימוד וחפצים ללימודים. כעבור כמה שבועות הגיע הזמן ללכת ללימודים, לאריה אמרו ללכת לתחנת רכבת קלה ולעלות רכת מספר 9ו3\4 כהגיע לתחנה לא ראה את הרכבת ולפתע היא צצה משום מקום הוא עלה עליה. הם הגיעו אחרי דקה למרות שהרכבת נסעה נורא לאט. שם בישלצוגוורטס מינו אותם לבתים, היו ארבעה בתים: היה את בית השישית שהוא בית של אנשים שאוהבים להרביץ לאנשים מבית החמישית שהם האמיצים שנלחמים בכל כוחם בבית השישית, והיה גם את בית השביעית שהם החכמים שיש להם כל הזמן מבחנים, והיה גם את בית השמינית שתמכו ועזרו לחמשושים והם היו טובים. אריה מוין לבית החמישית ושאל ילד ג'ינג'י בשם רון (חמשוש) מי זה האיש האפור שקוף, והוא ענה לו שזה רוח רפאים בשם ישלצניק כמעט בלי ראש, שכרתו לו את הראש לא עשו את טוב, סיפור עצוב. ראש הישיבה הרב גזברדור קם ואמר "לפני הסעודה אני רוצה להגיד כמה מילים: פיטפוטים, בלאבוש, קוקו, שפיץ. זה התפריט להיום." אריה חשב שהוא צוחק עד שרון אמר "האחים שלי אמרו לי שהאוכל פה מגעיל." אריה עדיין לא האמין ואז הווא טעם נקניקיה עם חתיכות כחולות והיא התיה מקולקלת. אבל שאר האוכל היה טוב. וכך נגמר יומו הראשון של אריה פוטר בישלצוגוורטס.