נכדת הקוסם

"אז, אתה אומר שניהלת שיחה עם 'קוסם', ויש מצב שאני נכדה של 'קוסם' מרושע?" הסתובבתי הלוך ושוב בסלון בהייבנפילד.

"לא 'יש מצב', אלא 'בטוח'." ענה לי מר פורקל.

"אוקיי, אז בואו נלך להילחם בו בספונטניות גמורה!" צרח דקס.

"אני לא חושב שכדאי לנו לנהוג כך, מר דיזני."

"אה, בסדר, הקמטוטיות לא התחילו את תופעות הלוואי שלהן."

"תופעות לוואי?!" כולנו פנינו אליו.

"אם משתמשים בקמטוטיות מעל אלף מאה ואחד עשר מליון, מאה ואחד עשר אלף, ומאה ואחת עשרה פעם, זה עלול לגרום להזיות מטורפות מסוג 'אליציקונדרה', לשלפוחיות מוגלתיות בתנוכי האוזן, לסוגים מסוימים של סרטן, למחסור במים, לאיבוד הזיכרון, לאיבוד היכולת או למין יצירת יכולות לא קיימות כמו שליטה בדם או להפוך הכל לזהב שלרוב קורא רק לאמפתים וטלפתים, לשמיעת קולות מאוחרת מאוד, לאלרגיה חריפה למאכלים תוצרת הגנומים, לדהייה מהירה, לאיבוד הריכוז, לאיבוד האינטיליגנציה, ולעוד הרבה מאוד תופעות ממש לא נעימות. אבל יכולה להיות גם רק תופעת לוואי אחת, אבל יופיעו עוד בפעמים הבאות שתיקח קמטוטיות."

"אוקיי, אני בעד איבוד הזיכרון לפורקלינטור!" צעק קיף.

"גם אני!" ענתה ביאנה.

"אפשר לחזור לקטע שבו קוסמים הם דבר אמיתי?!"

"לא. יותר מעניין לחשוב מה הכי מתאים לפורקלינטור לקבל כעונש על כל הסודות - "

פיץ כחכח בגרונו וקטע את קיף.

"בכל מקרה," אמרתי. "הקוסם הזה, דמבלדור, מנהל בית ספר לקוסמים, והוא רוצה שאצטרף לשם בגלל הסיכויים המאוד גבוהים שגם אני מכשפה?"

"אכן כן." הודה טירגן.

"טוב, תאמרו לו שאני לא יכולה לעבור בית ספר בגלל כמה בעיות טכניות כמו למשל שאני נציגת מועצה, שאני כבר לומדת בבית ספר אחר, ושהמועצה פוקחת עין על צעד שלי וצריך מהם אישור."

"האמת, ערפול כבר סידר הכל." אמרה ג'ולין.

"אז אני הולכת  לבית הספר הזה?"

"כולכם הולכים לבית הספר הזה." תיקן אותי מר פורקל.

"אז כולנו קוסמים?" שאל טאם.

"כן." ענה בחור שהוא לא אלף על בטוח מאחורינו. למה הוא בטוח לא אלף? היה לו זקן ושיער לבנים ארוכים.

"באיזו שפה הוא מדבר?" שאל דקס.

"נראה לי אנגלית אבל זה לא מבטא אמריקאי." אמרתי. "מי אתה?" שאלתי אותו.

"קוראים לי אלבוס דמבלדור." הוא אמר. "את סופי אליזבת רואוון?"

"יאפ."

"אני המנהל של בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות."

"אתה מוכן בבקשה לעבור לשפה המוארת?" שאלתי אותו.

"אתם כולכם הולכים ללמוד יחד עם תלמידי הותיקים, בשנה החמישית." אמר דמבלדור בשפה המוארת. "אתם תצטרפו לטקס המיון ותחולקו בין ארבעה בתים. גריפינדור - לאמיצים. סלית'רין - לשאפתנים. רייבינקלו - לחכמים. והאפלפאף - לטובי הלב."

"אה... זה נורמלי שהמנהל בא לבקר את התלמידים החדשים שלו?" שאל דקס.

"לא." אמר דמבלדור. "אני באתי להביא אתכם אל המקום בו תשהו עד שיגיע האחד בספטמבר."

		הפרק הבא