הסוד של אנה

     שלום לקוראי הנכבדים ^^
הפרקים הבאים הולכים להיות יותר מסודרים כך שאני מציעה לכם לקרוא אותם מחדש.
פרקים יותר חדשים יגיעו בקרוב אז תמתינו בסבלנות ^^

_____________________________________________________________________

פקחתי עיניים והבטתי סביב. שכבתי בחדר חשוך ואטום. כאב עמום פעם בראשי, וזרזיף דם הכתים את הרצפה באדום. ניסיתי לזוז, פקעת של פחד אוטמת את גרוני, אבל הייתי כבולה לעמוד במרכז החדר.
לאחר שהתרגלתי לאפילה שבחדר התחלתי לצעוק את שמותיהם של חברי:
"הארי?! הרמיוני, רון!"
איש לא ענה. לא נשמע שום קול, חוץ מההד שלי עצמי.
לקחו כמה דקות ארוכות עד שהבנתי סוף סוף שאני לבד. איפה האחרים? שאלתי את עצמי, מפוחדת. נתפסו? נהרגו? ניסיתי לזוז, לחפש את השרביט שלי, אבל מלבד כאב עז במפרקי הידיים לא השגתי שום דבר.
לא ידעתי איפה אני, מה השעה, או איך הגעתי לכאן; הדבר היחיד שבער בי היה הרצון לברוח. הבטתי מסביב. לא ראיתי כמעט כלום. היו כמה סמלים על הקיר שנראו לי מוכרים בעמימות. דלת ברזל ענקית חסמה את היציאה היחידה. בצד החדר הייתה ערימה לבנבנה של עצמות. צרחתי בקול. מה לעזאזל-
"היא לא יכולה להשאר כאן! זה מסוכן מדי!" צעק קול דקיק וצרוד מעברה השני של הדלת.
"היא תשאר פה," ענה קול אחר, עמוק וזועם.
"אבל-"
"אל תתוכח איתי! בסוף אעשה לך את מה שעשיתי לפנריר." השיב הקול העמוק בכעס גלוי. הצטמררתי.
הקול הדק התנשם בכבדות ובפחד.
"ותשלח אלי את בלטריקס, אני צריך לדבר איתה מיד." ציווה קול הבס.
"כן אדוני, מיד. עוד משהו?" התרפס השני.
"לא, לך עכשיו. אני צריך לדבר עם האורחת שלנו."
עברו כמה שניות מעיקות. ואז הדלת נפתחה, אור הציף את שדה הראיה שלי, ומישהו בברדס שחור פסע פנימה.

***

שמי המלא הוא אנבל מריה קאלן, אבל כולם קוראים לי אנה. אני בת חמש עשרה וחצי. החיים שלי עברו מהפך מלא כשהגעתי להוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות, וגיליתי שאני מכשפה.
אני לא זוכרת כמעט כלום מהעבר שלי, רק את מה שנכתב במכתב שמצאתי בתיק שהיה איתי שנים, ואת מה שאמרו לי בבית הספר. כולם חזרו ואמרו לי שמשהו שקרה לי בעבר משפיע על הרבה דברים עכשיו, ושאני מסוכנת.
יש סוד אפל בעברי. אפל מאוד. אני כותבת את הסיפור שלי עכשיו רק כי אני לא יכולה לשאת הכל לבד יותר, אבל אני מזהירה אתכם. אתם בסכנה. אם תגלו את סודי לאחרים, גם הם יהיו בסכנה. תהיו זהירים.
אני מתחילה עכשיו. אין דרך חזרה. אי אפשר להתחרט.
אני מאחלת לכם בהצלחה.

הכל התחיל ב...

איך זה היה בינתיים? זה די הפעם הראשונה שלי אז הערות והארות יתקבלו בשמחה!!!

כל הזכויות שמורות לגיי. קיי. רולינג המעולהה!!

שכתבה את סדרת הספרים אחת הטובות בעולם כולווו!

אני לא הולכת להשתמש בפיק הזה בצורה מסחרית אלא רק כדי להשתעשע וכדי להתאמן על הכתיבה היוצרת שלי.

		הפרק הבא