הוא חושב עליה הלילות, בימים... (פיקצר)

הוא חשב עליה בלילות, בימים, ובכל זמן אפשרי...
הוא חשב עליה כשישן, כשאכל, כשדיבר, ובכל זמן אפשרי...
הוא חשב עליה בכל זמן אפשרי.
---
הוא חשב כמה היא כזאת, כמה היא כזאת ועוד...
הוא חשב שהיא מדהימה, אך לא ידע בדיוק באיזה מובן.
הוא חשב שהיא חכמה, אך לא בדיוק ידע אם זה טוב או רע
הוא חשב שהיא מבלבלת אותו, שהיא גורמת לו להיראות אידיוט.
הוא חשב כך, אך זה עבר כל פעם שעינה אותה בקרושיו אחד חזק.
---
הוא חשב שאין לו יותר כוח, הוא חשב שהיא רוצה, אבל גילה שלא.
הוא חשב שהיא לא אוהבת אותו, אבל אוהבת את מעמדו.
הוא חשב שהיא חולמת להיות כמוהו.
הוא חשב שזה רע, הוא חשב שהגיע הזמן לסגור עניין.
---
הוא הגיע אליה הביתה.
הוא הגיע אל הגבול.
הוא חשב שזה הגיע.
אך באבדה קדברה אחד קטן, הכל נגמר.
"בי-בי, אהובתי, היה תענוג להכיר אותך!" הוא אמר במבט אכזרי כשהוא הגיעה.
הוא הגיע אליה למגירות, וראה שם מכתב אהבה, הוא ראה שזה נכון, וכל מה שהוא חשב, הוא רק חשב.
---
הוא נפל על בירכיו לפני גופתה, שרביטו מכוון לצווארו.
"סונורוס" הוא אמר.
אבדה קדרה- הוא צרח.
לאחר שבוע הגיעו לשם זוג אוכלי מוות, הם ראו שם זוג גופות.
אחת של הלורד וולדמורט הנערץ, ואחד של בלטריקס לסריינג', אהובתו, רק אחרי שהחיים גמרו להפריד ביניהם.