|
הארי הלך בדממה ברחבי המסדרונות השוממים של מחלקת המסתורין. למען האמת הוטל עליו איסור להימצא בקומה זאת ובתוך החלק הזה שבה בפרט אך זה מעולם לא עצר אותו. הוא לא היה מסוגל להתרחק מהמסדרונות הללו שגם באותו יום, למעלה מעשרים שנים אחרי הפעם הראשונה כיכבו בחלומותיו.
הוא אחז בשרביטו בצורה מאונכת לחלוטין וכמו נתן לו לתצפת על השטח, לונה לימדה אותו את הקסם הזה ובזכותו הרי מעולם לא הלך לאיבוד בסבך המסדרונות והדלתות, השרביט זכר לאן הוא הלך בדיוק.
לונה הייתה שושואיסטית, כך היא גילתה את הלחש הזה והיא, למעשה, הייתה הסיבה שהמשיך ללכת במסדרונות בחופשיות בלי לפחד להיתפס.
הארי נכנס לעוד חדר, החדר שרדף אותו בחלומותיו, החדר שהיה ריק לחלוטין מלבד קשת גדולה שעמדה במרכז החדר על מדרגת שיש פשוטה. הארי תמיד מצא את עצמו בחדר הזה, לא משנה כמה ניסה להתרחק ממנו, הוא שב ורדף אותו.
הוא צעד כמה צעדים מהוססים לכיוון הקשת, מאזין לצלילים הלא ברורים שבקעו ממנה, הוא עיווה את פניו בכאב למשמע קולות המתים, אך למרות שלא היה מוכן להודות בכך, הארי כמהה לדקות האחדות בהן שמע את אותם קולות קלושים.
הארי בהה בקשת ותהה האם יוכל פשוט להיכנס מבעד לקשת ולעבור לעולם הבא. בלי מוות. בלי כאב.
הוא התקרב בעוד צעד מהוסס לכיוון הקשת ונתקל במדרגה הקטנה של הבמה עליה הונחה הקשת. הארי איבד שיווי משקל ונפל קדימה, הישר אל תוך הקשת.
|
0 חרמשים
(5) 2 דירגו
כותב: 
ID : 4394
פרק קצת קצר מידי בשביל לתת תגובה. נראה לאן זה יתפתח (:
תמשיכי אני כבר לא יכולה לחכות!!!!!!!!!!!!!!!...
בבקשה תמשיכי זה ממש מעניין!
המשך
