רק בדיחה לא מזיקה

הערה:

הפאנפיק נכתב באנגלית, ותורגם על ידי בלוגרית מתפוז. כל הזכויות שמורות לכותבת ולמתרגמת.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

פרד וויזלי חשב שזה מוזר שהוא מעולם לא נתפס מגניב אוכל מהמטבחים, בעיקר מאחר שהוא בדרך כלל עשה זאת באמצע הלילה. הוא רק יכול היה להניח שזה היה בגלל שפילץ`, השרת, חשב שאף תלמיד לא ידע איפה היו המטבחים- מטופש, באמת, בהתחשב בכך שפרד והאח התאום שלו ג`ורג` ניתפסו בכמה מקומות שאף אחד לא היה אמור לדעת עליהם. לא משנה הסיבה, פרד היה שמח שהוא עדיין לא נכנס לצרות בגלל שהוא, ג`ורג` ולי ג`ורדן התגנבו למטבחים כל שבוע בתורות, מה שהעניק לפילץ` הרבה הזדמנויות לתפוס אותם.

"יצאת לעוד טיול לילי?" הגברת השמנה שאלה ביובש כשהתקרב לדיוקן שלה.

"למעשה, ביקרתי את פרופסור סנייפ. נראה שהוא התאהב בי נואשות ונתן לי המון חטיפים כהוכחה לרגשותיו כלפי."

"בטח," היא ענתה וגילגלה את עיניה, אבל גיחכה. "סיסמא?"

"נזיד קופים," פרד אמר לה, והפתח לחדר המועדון הופיע במהרה. הוא טיפס פנימה במעט קושי (הוא לא יכל להשתמש בידיו כי הן נשאו את כל החטיפים), והוקל לו כשראה שחדר המועדון ריק.

לכל היותר, הוא חשב שחדר המועדון היה ריק. הוא כמעט קפץ בבהלה כששמע קול ישנוני ועמום אומר, "שעועית טיפשה."

"הרמיוני," הוא רטן. היא שוב למדה למבחני הבגרות ולמבחני הכשיפומטרי, למרות שהראשון היה בעוד חודשים רבים, והשני היה לעוד כמה שנים- לפחות עבורה.

זאת כבר היתה הפעם הרביעית שהוא מצא אותה ישנה על הספה בחדר המועדון, ומספר של ספרים פזורים מסביבה ומעליה. היה לה גם הרגל משונה למלמל כשישנה. מנענע את ראשו, הוא התקרב כדי להעירה.

 "...הבנתי את זה, פנלופה," הרמיוני מלמלה. "באסיסליק."

פרד נעצר. הוא הבין מיד שהיא חיה שוב את הרגעים בשנתה השנייה, ממש לפני שהיא ופנלופה קלירווטר התאבנו. הוא הביט בה במבט מלא רחמים; הוא ידע שהיו לרון כמה סיוטים על הדברים שהוא, הארי והרמיוני עברו, ולג`יני היו חלומות על חדר הסודות כל הזמן. פרד היה יכול רק לדמיין את הזוועות שעברו; עכבישי ענק, מפלצות דמויות נחשים כמעט בגודל של דרקונים, התמודדות עם זה שאין לנקוב בשמו, מלחמה נגד סהורסנים ועוד. הדברים שבטח הטרידו אותם...

 "תסתכלי מעבר לפינה בעזרת המראה! סביר להניח שהמפלצת משוחררת," הרמיוני נאנחה, קולה נפחד ומיוסר. פרד העריץ את כוחה; להתמודד עם כל מה שעברה...

 "קדימה,`מיוני`, תתעוררי," הוא לחש, מניח את החטיפים על שולחן קרוב. "זמן ללכת לישון."

“אנחנו חייבים למצוא את הארי ורון..."

“`מיוני!" פרד אמר וניער את כתפה בעדינות.

“אהה!" הרמיוני שחררה צעקה קטנה, ופרד קפץ. אז הבין שהיא בטח הגיעה לחלק בחלום שבו הבאסיסליק איבן אותה. היא חזרה לנשום ביתר בנוחות אחרי זה, ופרד לפתע נתקף רצון לא להעיר אותה. הוא החל לאסוף את הפתקים והספרים שהיו פזורים עליה ועל הרצפה, עורם אותם על אחד משולחנות חדר המועדון. בעודו תולש את  מדריך מתקדם לשינוי צורה מחזה, היא חייכה וצחקקה באושר.

 מחליט שעדיף להרמיוני להמשיך לישון, פרד החליק את זרועו מתחת לגבה ואת זרועו השנייה מתחת לברכיה, מרים אותה ומערסל אותה כנגד חזהו. הוא נשא אותה אל המעונות של הבנות, למקום בו נמצאו חדריהן של בנות השנה החמישית.

זה היה קל לזהות את מיטתה של הרמיוני, אפילו אם שאר המיטות היו ריקות. המיטה הייתה מוצעת בקפידה, והשידה שלצידה הייתה נקייה ומסודרת. בזמן שלשאר הבנות היו מגזינים, איפור ובגדים מפוזרים סביב מיטותיהן ועל מיזוודותיהן, האזור שליד הרמיוני היה נקי לגמרי, ועותק של הוגוווטס:תולדות היה מונח פתוח של השידה. הוא הניח אותה בעדינות על המיטה, והשתדל להיות כמה שיותר שקט כדי לא להעיר את שותפותיה לחדר.

הוא לא היה צריך לטרוח; האור שבקע מהדלת הפתוחה האיר בדיוק רב על פניה ומיטתה של פבראטי פאטיל; היא התעוררה וראתה את פרד, והתנשפותה העירה את לבנדר בראון. שתיהן הסתכלו על פרד, שיצא מהמיטה שבה הוא הניח את הרמיוני וכיסה אותה בשמיכה.

הוא ידע שהוא צריך להסביר את הימצאו ומעשיו שם, אבל עושה הצרות שבו הרים את ראשו המכוער. "ערב טוב, גבירותיי," הוא אמר עם גיחוך. "אני מצטער שהערתי אתכן; ניסיתי...להימנע מזה."

פבראטי בחנה אותו. "ג`ורג`? ג`ורג` וויזלי?"

"למעשה, פרד," הוא תיקן אותה בעליזות, ואז הלך אל הדלת. "לילה טוב."

ברגע שהדלת נסגרה, הוא יכל לשמוע את פבראטי ולבנדר מדברות ביניהן בלחש. צוחק למחשבה על מה שנושא שיחתן בטח היה, הוא ירד במדרגות כדי להחזיר לעצמו את האוכל שהשאיר.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"הרמיוני גריינג`ר! מתי התכוונת לספר לנו שאת ופרד יוצאים?"

המילים של פבראטי הקפיצו את הרמיוני בחזרה לתודעה. מבולבלת, היא הורידה מעליה את השמיכה. אור שמש פרץ מבעד לכילות מיטתה, שהיו פתוחים- מוזר, היא בדרך כלל השאירה אותם סגורים כאשר ישנה..."מה?" היא שאלה בחוסר יציבות.

לבנדר ופבראטי עמדו ליד מיטתה. "מתי התכוונת לספר לנו שאת ופרד וויזלי יוצאים?"

הרמיוני מצמצה. "לבנדר, על מה לעזאזל את מדברת? אני לא יוצאת עם פרד."

"אז מה הוא עשה במיטה שלך?" פבראטי דרשה לדעת.

"את השתגעת? הוא לא היה במיטה שלי..." היא שחזרה את המאורע, ופתאום הבינה שהיא בכלל לא חזרה אל המעונות אתמול בלילה. פרד העיר אותה קודם, בדיוק כמו כמה גריפינדורים אחרים שמצאו אותה משתמשת בספרייה ככריות. מחליטה שהוא בוודאי נשא אותה למעונות במקום להפריע לה לישון, היא הנידה את ראשה. "אני נרדמתי בחדר המועדון," היא אמרה להן, " פרד פשוט לא רצה להעיר אותי."

"האם זה התירוץ הכי טוב שיכולת לחשוב עליו?" פבראטי אמרה, מגלגלת את עיניה. "איך את יכולה לדעת, אם ישנת, הא?"

"תודי בזה; את מקיימת איתו יחסים כבר שנים, לא? האם הארי ורון יודעים?" לבנדר אמרה בהתרגשות לפני שהרמיוני תוכל לענות. "איך את לא מתבלבלת בינו וג`ורג`? אלוהים, האם התבלבלת בינו לבין ג`ורג` אי פעם?"

 "למה לא סיפרת לאף אחד? הוא רק בשנה השביעית, הוא לא עד כדי כך יותר מבוגר", פבראטי הוסיפה, "וכולם יודעים שאת חברה של הוויזלים."

 "איך מעולם לא נתפסתם? את לא נשארת אצל הוויזלים במהלך חופשת הקיץ?" 

"האם בגלל זה את לא הולכת לישון מוקדם? הו, אלוהים, את לא נשארת בחדר המועדון כדי ללמוד- את חיכית שכולם ילכו לישון כדי שאת פרד תוכלו-"

"לכו כבר," הרמיוני אמרה בעצבנות, די נדהמת שהן שיכללו ועידנו את הרעיון כ"ך מהר. "אמרתי לכן, אני לא שוכבת עם פרד. אני אפילו מעולם לא נישקתי אותו. פשוט תנו לי לישון." 

הרמיוני משכה את השמיכות מעל לראשה, מרגישה הקלה כששמעה את לבנדר ופבראטי עוזבות את החדר. 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"הארי! רון! האם זה נכון?" 

הארי פוטר ורון וויזלי הרימו את מבטם בזמן שלבנדר ופבראטי ירדו בעליזות לחדר המועדון ממעונות הבנות. הם רק התכוונו ללכת לאכול ארוחת בוקר, סומכים על כך שיתקלו בהרמיוני בדרך, אבל רק ראו את ספריה מונחים מסודרים על שולחן.

"האם מה נכון?" הארי שאל בזהירות.

"האם הרמיוני באמת שוכבת עם פרד!" לבנדר צעקה אליו.

"מה!" הארי ורון צעקו יחד.

"כמובן שהרמיוני באמת שוכבת עם פרד," אמר קול מאחוריהם. ארבעתם הסתובבו וראו את פרד, ג`ורג` ולי גורדן יורדים במדרגות לחדר המועדון. היה זה פרד אשר דיבר. "כבר חודשים, למען האמת. ותנו לי לספר לכם, היא מעולה במיטה-"

"איו!" לבנדר ופבראטי צווחו. "בואי כבר, אני חייבת לספר לפאדמה!" פבראטי אמרה, וגררה את לבנדר מחוץ למועדון גריפינדור.

ברגע שהן הלכו, פרד, ג`ורג` ולי גורדן הבחינו בהבעות המזועזעות של רון והארי ופרצו בצחוק. "לא יכול להאמין שהם קנו את זה, האידיוטים המטומטמים", ג`ורג` התנשם. "זה אחד טוב, פרד."

"רגע," הארי אמר, "אתה לא...אמ...יוצא עם הרמיוני?"

פרד נפנף בידו בביטול. "כמובן שלא. היא נרדמה בחדר המועדון ואני נשאתי אותה למעלה. כשלבנדר ופבראטי התעוררו לא יכולתי לוותר על קצת כיף, אתה יודע?" 

שלושת בני השנה השביעית צחקו שוב. "זו לא אשמתי שהן הבינו את זה לא נכון."  הוא הביט בהם בפנים ישרות. "זה לא כאילו אמרתי, `אה, כן, הרמיוני ואני פשוט סיימנו להיום, תהיו טובות ואל תספרו לאף אחד." הוא צחק שוב, אוחז בצלעותיו.

"אתה בהחלט יכולת לעמוד בזה, ואתה יודע את זה!" רון אמר בכעס. "עכשיו כולם הולכים לחשוב שהיא זונה, בדיוק כמו בשנה שעברה עם ריטה סקייטר! זה ממש נורא מצדך-"

"הו, תהיה בשקט, רון. זה כבר ייעלם. לאף אחד לא יהיה אכפת; זאת רק בדיחה לא מזיקה."

		הפרק הבא