לתקן את העבר

וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג 

---------------------------------------------------

אם היו אומרים לי, שבשנה השישית שלי אני אתאהב בסקורפיוס מאלפוי, הייתי צוחקת לכם בפרצוף. 

גם סקורפיוס לא האמין. זה פשוט קרה. 

~פלאשבק- סוף השנה השביעית של הרמיוני~ 

"אחרי כל מה שעשיתי בשבילך?! רבתי עם הארי ורון כדי שנוכל להיות ביחד! אין לך מושג איך רון הגיב כשסיפרתי לו! אפילו ירדתי בלימודים בשביל להיפגש איתך!!!

ובזמן הזה שאתה אמור לשכב במרפאה כי נפצעת בקווידיץ' אני נשארת ערה בספרייה ומכינה לך סיכומים לבחינות הבגרות עד 3 בבוקר ומה אני רואה?! אותך ואת האנה הזונה הזאת מרייבנקלו מתמזמזים כאילו אין מחר! מה יש לך להגיד על זה?!" צרחתי עליו עד שהרגשתי שנשמתי יצאה ממקומה, איך הוא יכל לעשות את זה?! הרי רק אתמול הוא אמר לי כמה הוא אוהב אותי ואין מצב שהוא מוותר עליי!

"הרמס' תני לי להסביר! לא יכולתי לעשות כלום! היא זאת שניגשה אליי!" עיניו הכסופות נצצו מדמעות. 

"אני לא צריכה הסברים! אני יודעת מה ראיתי!" פרצתי בבכי. 

"אבל מה עם התוכניות שלנו לאחר הוגוורטס?! גם מהם צריך לשכוח?!" דראקו צעק והביט בי בהלם. 

"תשכח הכל! אני לא רוצה אותך יותר בחיים שלי!" אמרתי והסתלקתי מהמרפאה בסערה. 

לא ייתכן שזה קורה. התוכניות שלנו לטיול מסביב לעולם ואז לקבל משרה במשרד הקסמים, הילדים שתכננו שיהיו לנו, הכל נגמר בגלל נשיקה אחת עלובה. 

אבל החלטתי, אני כבר שכחתי אותו. 

- 

~עדיין פלאשבק-יום החתונה של הרמיוני: 30.4.2002 (4 שנים אחרי הריב הנ"ל)~

היום הוא היום הגדול, בעוד כ-20 דקות אצעד במעבר לעבר רונלד ביליוס וויזלי, האיש שאיתו אחיה למשך שארית חיי. 

ג'יני כבר סידרה לי את השיער, אימי איפרה אותי ושתיהן ביחד עזרו לי עם השמלה. דפיקה נשמעה בדלת. 

"יבוא" קראתי. זה היה הארי, עיניו נפערו בתדהמה וחיוך רחב נפרש על פניו. 

"הרמיוני את נראית... מדהים!, רון יתעלף שהוא ייראה אותך!" הארי ניגש לחבק אותי, מאז ומתמיד היינו יותר מחברים. אחרי מה שעבר עלינו לפני 4 שנים בקרב על הוגוורטס נהיינו אפילו יותר מאחים. 

"תודה רבה!" 

"באתי לפה כי יש לך אורח מיוחד שרוצה לדבר איתך" הוא אמר ודראקו נכנס לחדר, על פניי שררה הבעה אדישה שכל כך התקשיתי לשמור. לא רציתי לשדר את מחשבותיי לנוכחים בחדר. 

"אנחנו ניתן לכם לדבר" ג'יני אמרה ושילבה את זרועה בזרועו של הארי, שניהם יצאו מהחדר ואימי בעקבותיהם. 

דראקו סגר את הדלת. 

"הרמיוני תקשיבי, אני יודע שזה לא במקום הנכון ולא בזמן הנכון, אבל אני אוהב אותך. את עדיין יכולה להתחרט.אנחנו יכולים לעשות את הטיול בעולם שתמיד רצית שנעשה" על פניו הייתה הבעת תחנונים.

"דראקו אני לא יודעת מה חשבת לעצמך! אתה לא יכול לבוא אחרי 4 שנים ולצפות שאני אסלח לך! רון עשה מה שאתה לא עשית- לקלוט את זה בזמן. היית צריך להתנצל מזמן ואז הכל היה חוזר לקדמותו! אני לא מבינה למה אתה חושב שאני אוותר על החתונה שלי" דראקו החוויר ואני האדמתי. 

"צא בבקשה מהחדר שלי!" הוא לא יצא אז הלכתי משם לעבר ג'יני שקראה לי מבחחץ. 

"אתה רשאי לנשק את הכלה" הכומר אמר וסגר את הספר. רון נישק אותי באדיבות והקהל מחא כפיים. לאחר שהתנתקנו מהנשיקה וניגשתי לעבר ג'יני והארי ראיתי את דראקו, נשען על דלת הכנסייה והולך. מתרחק מחיי. כמו שרציתי.

~סוף פלאשבק~

		הפרק הבא