הגיע לו יותר מזה

"התלמידים החדשים, נא לבוא אחריי לסירות," אמר האגריד.

הוא הוביל את התלמידים לסירות ומשם להגרווטס. בהגוורטס הם יפגשו את המנהלת מקונגל, שתסביר להם על טקס הקבלה לבתים. כולם ילחששו, כל אחד בתקווה שיתקבל לבית שהוא רוצה. מקונגל, כדרכה הרגילה, לא תסבול אי שקט. היא תאיים להוריד להם נקודות וכולם ישתתקו.

סנייפ צפה בהם, וידע בדיוק מה עומד לקרות. בדיוק כמו כל שנה.

"האגריד, אבא שלי מוסר לך דרישת-שלום," אמר אחד התלמידים.

האגריד חייך חיוך רחב, ואמר: "הרבה זמן לא ראיתי את אבא שלך. הארי פוטר עסוק בימינו, לא?"

הילד הקטן הינהן בחשיבות ואמר: "הוא הילאי, האגריד. הוא עובד בעבודה סודית וחשובה."

סייפ היה נוחר בבוז, אם לא היה חייב לשמור על השקט. לקח לו תשעה עשר שנים להתחזק מספיק כדי לתפקד, והוא לא מתכוון לבזבז את האנרגיה שלו על דברים שוליים.

הבן של הארי פוטר, הנכד של לילי אוונאס, בא להגוורטס השנה. מי היה מאמין, שדווקא הבן של הארי מכל האנשים שבעולם...

סנייפ לא האמין באירוניה בדרך כלל, אבל הפעם באמת לא הייתה לו ברירה.

דווקא הבן של הארי. דווקא הוא.

הוא הירהר לרגע. לא, זה שהוא הבן של הארי לא מפריע לתוכניות שלו בכלל. אם כבר, להפך.

חיוך נבזי הסתנן על פניו של סנייפ. 

נשמע קול שיכשוך המים שהסירות יצרו. סנייפ יכל לראות את הסירות מתרחקות עד שהיו נראות נקודות זעירות באופק.

הוא אסף את כוחותיו המועטים, נכנס כדיבוק לנמלה שעברה לידו, והתעתק קרוב להגוורטס. יחד עם גופה של הנמלה עבר את השער ונכנס לטירה, פעם ראשונה מזה תשעה עשר שנים.

הוא נטש את הנמלה וחזר למצבו כרוח, ומיד הנמלה מתה. היה חבל לו להרוג יצורים גדולים יותר מנמלים בכל פעם שהיה צריך גוף, אז הוא נכנס לנמלים. הם היו חרוצות, מהירות, וכמעט בכל מקום שיש.

הוא לא אהב את צורתו כרוח. זה הכל בגלל ולדרמוט. 

כבר תשעה עשר שנה הוא מרגיש גרוע כל כך, ומזדהה עם תקופת הסבל שעבר וולדרמוט בזמנו. גם הוא, בדיוק כמו סוורוס סנייפ עכשיו, היה כלוא במצב רוח בגלל הורקסוס שיצר. גם הוא נטפל לחיות קטנות כשהיה צריך גופים.

גם הוא, כמו סוורוס סנייפ, התכוון להיכנס לגוף של אחד האנשים מהגוורטס כדי לחזור לחיים.

ואם הבן של הארי פוטר, שלפי הנמלים הרכלניות ביער סיפרו שנקרא על שמו- אלבוס סוורוס, אם הוא לומד פה השנה, אז הוא נבחר לתפקיד.

כן, סנייפ הולך להכנס כדיבוק לאלבוס פוטר. התפקיד שלו לידע את כל העולם שהוא חי בגלל הורקסוס שיצר פעם, להעביר מידע חשוב שיכול להציל את העולם מהזעם של אחרוני אוכלי המוות שלא יודעים עליהם- התפקיד הזה נראה לו חשוב מספיק כדי להסתכן במוות של תלמיד אחד יהיר כמו אביו וכמו סבו.

אם הילד של פוטר נאצל כמוהו, ללא ספק הוא היה מסכים להקריב את עצמו כדי ששאר העולם ינצל. 

		הפרק הבא