זכויות לרולינג! שוב.
הארי נכנס ליער בריצה.
גל של זכרונות הוביל אותו.
״וולדמורט! אם אתה שומע, אני לא מפחד ממך! אני לא מפחד למות, אני לא מפחד מהאוכלי מוות שלך! אני לא מפחד מהענקים שלך! אני לא מפחד מכלום! טוב, אולי חוץ מהפחד עצמו והסוהרסנים.״ צעק.
הוא קיווה שזה יעזור לו.
הוא נזכר פתאום בג׳יני.
בלי שהרגיש, דמעה נטפה את אפו.
והנה, עוד דמעה אחת.
ועוד אחת.
אסור לי לוותר.
לא משנה מה יקרה יותר,
אני לא מוותר.
גם כשהכול נראה אבוד
אסור לי לוותר,
גם כשקשה אני יודע שאסור לי לוותר.
״אני לא אוותר, אני לא אוותר״ סינן הארי.
הוא הגיע.
הארי הוריד את גלימת ההיעלמות שלו.
״אבדה קשברה!״ צעק וולדמורט.
הארי צחק.
כל אוכלי המוות הצביעו עליו.
״אבדה קשברה! אין וולדמורט, אתה הורס!״ אמר הארי.
הוא לא וויתר.
״זו הייתה טעות! הארי, למה אתה עושה סיפור מכל דבר? אתה צוחק צחוק אחרון?״ אמר וולדמורט, מנסה להתכונן.
״זה לא היה מצחיק, וולדמורט שכמותך!״ אמר הארי.
וולדמורט צחק צחוק גבוה.
״זה רק אני, או שצחקת באמת עכשיו?
אני אשאיר אתכם במתח.
וולדמורט צחק באמת?
|