נעלמה

אני בורחת, בורחת מהם.

אסור שייתפסו אותי.

אם ייתפסו אותי אני מתה.

אני בטוחה בזה שיהרגו אותי, אחרי הכל אני"בוצדמית" והם אוכלי מוות.

וחוץ מזה אני חברה טוב של הארי פוטר.

אני לא מכוונת ופשוט צועקת "שתק" זה פוגע באחד מהם והוא מתעלף.

אני חייבת להמשיך לרוץ, להגיע למקום בטוח בו אוכל לתקשר עם רון, הארי או המסדר.אני מתחילה להתעייף ולהאט, אני מנסה להכריח את עצמי להמשיך אבל לא מצליחה ומתמוטת על הרצפה.

אוכל מוות אחד שאני מזהה כאבא של קראב מתקרב אליי.

אני חושבת לעצמי 'לא משנה מה אני צריכה לספר איכשהו לחברי.'

אני נזכרת במטבע צ"ד שנמצא בכיסי.

אני מרימה את השרביט ומעמידה פניי מבוהלת, אני עושה את זה כדי שיחשבו שאני לא באמת שמה לב מה אני עושה.

אני עושה לחש אילם, גורמת למטבע ליפול מכיסי ופוגעת במטבע, המטבע משנה תאריך.

הם צוחקים.

הם חושבים שמרוב בעלה כיוונתי את הלחש על האוניה במקום עליהם, כמה שהם טועים.

ואז, בלי לשים לב מאיפה זה מגיע, הוא פוגע לי בראש והעולם משחיר.

		הפרק הבא