כשגורלות נפגשים

היא נכנסה אל חדר המדריכים וראתה את רון מתלבש

"למה אתה לא לובש פיג'מה?" היא שאלה אותו

"מה למה? בעוד שלוש דקות מתחיל הנשף! באמת התפלאתי איך את עדיין לא לבושה בשמלה שקנית!"

הנשף! איך שכחתי?!היא רצה כמו טיל למקלחת ובדרך לקחה את בגדיה

"איזה טיפשה הייתי" היא סיפרה לרון ולהארי בעודה מנסה להתיישב "גם לשכוח מהנשף וגם לרוץ לאמבטיה הרטובה! שום דבר טוב לא יצא לי מזה שמהרתי! רק רע! לא הלכתי לנשף, אני פצועה קשה והכי חשוב זה שהדאגתי את כולם!"

"הכי חשוב זה שאת פצועה לא שהדאגת את כולם" אמר הארי, שכהרגלו כשהוא מבקר את אחד מחבריו אצל מדאם פומפרי, הסתכל על התקרה והרהר.

"אני אשם" אמר רון "לא נגבתי במגב מרוב מרץ."

"לך יש דאגות גם בלי זאת" ענתה הרמיוני  והארי ורון, שלא סבלו את הרגעים האלו שבהם היא מרחמת על אחרים, אמרו פה אחד:"גם לך!" ובכך נגמרה השיחה, גם מפני שזה היה סיום עליז וחותם וגם מפני שמאדם פומפרי כבר נהייתה אדומה מרוב נסיונות להוציא את הארי ורון שלא הסכימו לזוז.

"הי" אמר דראקו לבלייז שהגיע סוף סוף למקום הפגישה "אתה איחרת!"

"נכון, נכון עסקתי בשיעורי הבית" ענה בלייז נמרצות "הם קשים מאוד!"

דראקו סימן לו בידו סימן של "בוא כבר או שתראה עם מי אתה מתעסק" והתחיל להתקדם לעבר מעונות הבנות בבית סלית'רין.

הם הגיעו למדרגות ודראקו שאל את בלייז:"מה התוכנית לעליית המדרגות?" "פעם ניסית זריקת לאסו?" ענה לו בלייז וזרק את החבל שהביא עמו בזריקת לאסו אך הזריקה לא הצליחה מפני שצחק מתשובתו הקודמת.

דראקו אשר פקעה סבלנותו אמר:"התאמנת?! אני אטפס ללא החבל!"

"איזה טיפש הייתי" התלונן דראקו באוזניהם של קראב, גויל ובלייז "גם לעבור על חוקי בית הספר וגם לרוץ לעבר מדרגות כשאני יודע שהן הופכות למגלשה! משהו טוב יצא לי מזה? לא, רק רע! אני מקבל עונש על שעברתי על חוקי בית הספר, אני פצוע קשה ולא יכול לדבר עם חברי למשך יותר מחמש עשרה דקות מוקצבות!"

"אנחנו חברים שלך?" שאלו קראב וגויל פה אחד מלאים בהתלהבות ומרץ "ברור!" ענה דראקו והם החלו להתרגש (כנראה הם לא מבינים נימות ציניות!) "ממש לא!!!!" ענה להם דראקו והם יצאו מהחדר במהירות הכי גבוהה שיכלו לרוץ.

"טוב, איפה היינו?" שאל מאלפוי כאילו כלום לא קרה. בלייז התחיל לענות:"אתה הת—" אך לא סיים את משפטו כי מאדם פומפרי הגיעה וצעקה עליו שיצא.

		הפרק הבא