לאחר שנתיים של חשכת טרטרוס, האדון קם ועלה.
"תעבירי לי את הפופקורן" ביקשתי מאנבת׳ כששאגה חזקה נשמע. זה היה באולם הקולנוע, כשסוף סוף אנבת׳ הסכימה לעזוב את השיעורים ולבוא איתי לאיזה סרט נחמד, נכנסה מפלצת באמצע הסרט. מזל של חצויים.
המפלצת הייתה בגובה 6 מטרים, ועם ארבעה ראשים יורקי אש. "נהדר" רטנתי לעבר אנבת׳, " מפלצת יורקת אש זה בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו".
"תירגע מוח אצה" היא ענתה לי " לפני שתבכה לי פה מרב אושר" הספיקה לאמר לפני שהמפלצת שאגה שוב ואתם לא רוצים שאני אתאר את הריח.
"היי! אנשים! מישהו מחלק פיצה בחינם בחוץ" אנבת׳ צעקה וזה עבד כמו קסם (מה שדיי אירוני בעולם שלי), כל האנשים יצאו בדחיפות מהאולם, מה שאיפשר לי ולאנבת׳ להילחם בשקט, עד כמה שקרב מול מפלצת זואגת יכול להיות שקט. שלפתי את ה"אנקלוסמוס" ובן רגע העט הכדורי הזול הפך לחרב ארד שמימי קטלנית. היי! מכוערת! צעקתי ואנבת הסתובבה לעברי, "דיברתי למפלצת" אמרתי לה ועלה סומק קל על לחייה. המפלצת הסתובבה לעברי וזלפה סכיני הטלה, ומסתבר שהיא הייתה טובה בצליפות. היא זרקה לכיוון ראשי חצי תריסר חצים, אך את כולם הדפתי עם ה"אנקולוסמוס", המפלצת, זרקה עוד מספר סכינים, אך שוב את כולם הדפתי. נראה שהמפלצת התחילה להבין שאני מטרה קשה, אז היא התחילה לזרוק על אנבת׳, אך גם היא חמקה מהסכינים, המפלצת זרקה עוד שלוש סכינים ואנבת׳ לא הייתה מוכנה, אז עשיתי את הצעד הנועש ביותר שיכלתי לעשות, קפצתי לעבר אנבת ודחפתי אחתה בצעקת "לאאאאאאא" ושני הסכינים חלפו על פנינו אבל השלישי ננעץ לי בלב. נראה שהמפלצת השיגה את מבוקשה והפסיקה להשליח סכינים "אתה חושב שנצחת, פרסאוס ג׳קסון, אך האדון קם ועולה". לא היה לי מושג על מה היא מדברת ,וגם באותו כגע שסכין נעוצה לי בבטן לא היה לי כל כך אכפת. "פרסי!!" אנבת׳ צעקה לאחר שהשתחררה מההלם. היא רצה אליי והוציאה את הסכין מביטני. דם התחיל לנזול במורד מותניי. "תישאר איתי, פרסי" אנבת׳ הוסיפה ודמעות החלו לנזול במורד פניה."קח תשתה את זה" אמרה והחלה להאכיל אותי באמברוסיה. באותו הזמן המפלצת הסתכלה מהצד ואמרה: "אל תדאג, פרסאוס האדון רוצה אותך חיי". "נהדר" נאנקתי בשארית כוחותי "אם האדון או מי שזה לא יהיה, רוצה אותי חי, אז הכל בסדר. הספקתי לאמר ואז התעלפתי
זה פאנפיק ראשון שלי, אז בבקשה, אל תתעצלו לכתוב תגובות, התגובות ממש חשובות לי, (לא משנה אם הם טובות או רעות, אפילו עסיף רעות)
|