מבחן באהבה

קרדיט לכינוי בעברית הבטא הכי שיש

לורן היא נערה רגילה כמעט לחלוטין. יש לה שיער חום רגיל ועיניים כחולות רגילות, והיא לומדת בשנה הרביעית בהווגורטס שם היא הכירה את שלוש חברותיה הטובות: את לילי הג'ינג'ית וירוקת העיניים; את אמה, שהשיער שלה היה כל כך שחור,  חלק ומבריק שכמעט ולא היה אפשר לשים לב לעיניה הכחולות; ואת ג'סי הבלונדינית, שעיניה הגדולות והחומות התאימו לשיערה הגלי.
לורן, בניגוד לילדות רגילות אחרות, גם שונאת את הקונדסאים, ובמיוחד את סיריוס בלק.

פרולוג

"נו, לורן, בבקשה!" הוא התחנן, "חכי! אני לא התכוונתי!"
"לא אכפת לי אם התכוונת או לא, סיריוס בלק," ענתה לורן ודמעות ירדו מעיניה כשאמרה את שמו.
לורן המשיכה לרוץ במדשאות עד שכבר לא נותר לה כוח והיא צנחה, מותשת, על שפת האגם.
הכל למעשה התחיל כשהיא שמעה מישהו לוחש את שמה. היא התקרבה והקשיבה, והופתעה כששמעה את קולו של סיריוס, שכן הוא היה אמור להיות בשיעור גילוי עתידות.
"נו, אז השגת אותה?" הוא שאל.
לורן הציצה וראתה את השרשרת המרפאת והקסומה שלה שהביאה לסיריוס, אחרי שטען שאימו חולה.
"ברור", הוא טען בשחצנות המאופינת לו.
"ידעתי שאפשר לסמוך עליך, איך עשית זאת?"
"באמצעות לורן," הוא ענה, "העמדתי פני חבר שלה ואמרתי לה שאמא שלי חולה, ומיד היא הביאה לי אותה."
לורן הרגישה שדמעות יורדות במורד פניה. היא הסתובבה וביללת בכי ברחה.
סיריוס, שהסתובב לקול יפחת הבכי, ראה אותה רצה משם והבין שהיא שמעה אותו. הוא מיד רץ אחריה.

                                                                   הפרק קצר משום שהוא פרולוג

                                                                   אשמח לת"ב

                                                               מקווה שנהנתם

		הפרק הבא