מלחמת הבתים

מסביב לשולחן ארוך במקום מסתור כלשהו ברחבי בריטניה ישבו וולדמורט ותומכיו, אוכלי המוות.

"שלום חברים"

קולו של וולדמורט היה בלתי יציב.
לעיתים הוא נשמע כרוח פרצים ולעתים כשאגת אריה מסמרת שיער.

הוא דיבר בשקט ובאיטיות אך כל מילה הדהדה בחדר, ולאו דווקא בגלל השקט ששרר בו.

"כפי שאתם יודעים ורואים חזרתי לחיים. בכוח כפול ומשולש! ויש לי גם תוכנית איך להשמיד את הוגוורטס ולהשתלט על עולם הקוסמים ואחריו על של המוגלגים.
רואסורס"
הוא פנה אל האדם המכוער בעל יד הכסף החדשה אותה יצר לעצמו, שישב בסמוך אליו.

"כן אדוני?"

וולדמורט בהה ניכחו כשדיבר את היושב לצידו

"אני צריך שתשיג לי את התליון של סלית'רין."

"כן אדוני. זה יבוצע."

"תתכוננו חברים, תצחצחו שרביטים. תכינו מסכות, תתאמנו. עוד קרב גדול נכון לנו. והפעם התוצאה תהיה שונה!"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"הארי יש עדויות על פעילות גבוהה של אוכלי מוות. עוף מהמשרד להוגוורטס, הקרב קרוב!"

"בוקר טוב גם לך הרמיוני."
אמר הארי. אך החיוך נמחק מפניו באותה מהירות שבה הוא הופיע,

הוא התעתק מהכניסה  למשרד הקסמים וצץ במדשאות הוגוורטס.

הפרק הקודם		הפרק הבא