המפחידנים 2- גנבי החטיפים

הנבל הרים לרגע את ברדסו וזואי ראתה את הפנים המוכרות מציצות ממנו ״אני מקווה שאתם לא רק מדברים״ אמר בשקט ׳אני רוצה שתעמדו במטרות שלכם. ההשמדה הגדולה תתחיל בעוד שבועיים״

״אם כך, חייבים למהר״ נבהלה פיסטלה

פאפין ניסה לומר משהו, אבל הנבל השתיק אותו בתנועת יד זריזה ״כן, חייבים למהר. לכן כינסתי אתכם. יש לי רעיון שיכול להוביל לרעב החטיפים הגדול״

זואי נשענה קדימה באוזן קשובה.

״אבל לפני הכל״ אמר הנבל ״צריך לבדוק אם יש פה מפחידנים שמצותתים לנו״

זואי כמעט פלטה גיחוך. אין סיכוי שהם ימצאו אותה בכל ה…תחפושת התסבוכתית הזאת.

״ואם יש פה אחד שמתחפש ממש, אבל ממש, טוב?״ בדורי התעניין

אוי לא לא לא לא לא!

״זאת שיטה שיכולה לגלות כל מפחידן. מלכודת.״ הכריז הנבל. הוא שלף שקית מקומטת מכיסו.

זואי קימטה את מצחה. האם הוא חושב שיצליח ללכוד אותה בתוך שקית שיכולה להכנס לכיס?!

אבל הנבל שפך את כל תכולת השקית על האדמה.

ריח נהדר של שוקולד הציף את נחיריה של זואי. היא היטתה את ראשה אחורה ונשמה נשימה עמוקה. כן, שוקולד. אולי גם סוכריות גומי.

סוכריות גומי היה המאכל האהוב על מפחידנים מאז ומעולם. במקום אבני חן, בשעוני החול היו לתלמידי בראוויץ׳ סוכריות גומי. בסוף השנה ובמחצית היו מרוקנים את שעוני החול והבית שיש לו הכי הרבה סוכריות גומי מקבל את הסוכריות של כולם!

עכשיו עיניה של זואי יצאו ממקומם למראה סוכריות גומי שמנמנות, הרי קצפת מכסים אותם וסירופ שוקולד דביק נמרח על האדמה ומתערבב בה. ריחות נהדרים חלחלו את גרונה וחוש הטעם המחודד שלה, בתור מפחידנית מצליחה, התעקש לקבל.

בלי לשים לב היא זינקה ממקומה ליד השולחן ובעודה אוחזת בכובע הקש, כאילו שזה יעזור לה, היא ניתרה בדילוגי אושר לכיוון הקבצנים. הלשון שלה השתרבבה מפיה בזמן שליקקה את הדשא ליקוקים ארוכים ופיה התמלא בשוקולד וחול.

ואז היא הרגישה מין משיכה. הנבל אחז בידו האחת את משקפי השמש וכובע הקש שלה ובידו השנייה אחז בשערה של זואי.

״נו, נו, נו״ צחק ״זואי, תלמידתי האהובה.״

״ניקולאס פלאמל״ היא סיננה

״בשבילך אני תמיד אשאר הפרופסור מינטוס״ הוא נאנח באושר.

פתאום קפץ עוד מישהו מאחורי החומה. זה היה הבריון המסתורי המכוסה בשיריון שכמעט תקף את זואי. הוא זינק בקלילות אל הדשא ורכן אל האדמה הספוגה בגלידה נמסה.

בדורי שלח את ידו ותפס את הבריון המסתורי. הוא הרים את ראשו באיטיות. ואז, כשראה מי מנסה לתפוס אותו, הגיב בצרחה מחרישת אוזניים והפיל במכת קראטה אחת את בדורי לאדמה, ככל הנראה חסר הכרה.

הנבל צעק בזעם ומשך תוך כדי כך בשערה של זואי. זואי הרימה חתיכת צ׳יפס שברירית מן הריצפה וזרקה אותה על הנבל. החתיכה נפלה ונשברה לרסיסים.

הנבל הביט בה בזעם ״את חושבת שחתיכת תפוצ׳יפס תצליח להכניע אותי?״ קרא בבוז.

פתאום הבזק מטשטש הגיע מכיוון חבריה של זואי. דני החזיר נעמד מולה, רועד כולו.

״דני!״ נאנקה זואי ״עזור לי״

דני הנהן קלות, לא ברור לאיזה כיוון ולמי התכוון בדיוק, ואז זינק.

אבל הזינוק שלו ממש לא היה לכיוון הנכון.

זוג פרסות הלמו בחזה של זואי ואז עוד זוג פרסות בראשה. היא נפלה על האדמה ופיה התמלא טעם מתכתי של דם.

״דני?״ שאלה מטושטשת.

דני הביט בה, ומבעד לדמעה שנשרה על אפו זואי ראתה שנאה איומה, מבט של רוצח.

הפרק הקודם		הפרק הבא