וזה למה אסור להתעסק עם הזמן

"יש לי משבר קיומי" אמר ריקטו באחד הימים לטורכקטארומצח הארינמל.

"גם לי יש משבר קיומך!" ענה לו טורכקטארומצח, המכונה דודו והביט בו, מצפה לצחוק המתבקש.

ריקטו לא צחק. במקום זאת הוא הביט לרגע בדודו, ואז תקע את מבטו בחבורת כנימות שטיפסו על עלה-וורסט.

"מה מפריע לך ריקטו?" התרצן הארינמל.

"תרבות הפופ." אמר ריקטו, קטף עלה של דשא והחל למוללו בעצבנות בין אצבעותיו. עינייו מטיילות על המרחבים. נמנעות מליצור חיבור עם מבטו של הארינמל. כאדם הפוחד לפרוץ בבכי אם רק יניח לשיחה להתפתח.

"תרבות הפופ מציקה לך?!" שאל דוד. כאילו לא הבין בפעם הראשונה.

"כן."

"אז בוא נהרוג אותה וזהו!" נלהב דודו.

"לא. אי אפשר." ענה ריקטו מבואס.

"אה, בגלל ה"לא תרצח" הזה? איזה מבאסים הבני אדם!"

"לא קשור ללא תרצח. אי אפשר להרוג אותה כי היא לא בעל חי."

"אז מה היא? אלמנה?" שאל הארינמל ופרץ בצחוק.

למי שאלה הבין, אלמנה היא לא בעל חי, כי בעלה מת.

ריקטו לא צחק. הנושא ממש כאב לו.

"טוב טוב. פסדר ריקטו. בוא נחשוב מה עושים.

עם המלך דיברת?"

"זוהר ארגוב" לא הבין ריקטי מי זה "המלך"

"מי?"

"אמן מוזיקה המתכנה "המלך"."  ענה ריקטו.

"לא שמעתי עליו. המלך לדעתי זה עידן רייכל."

"גם לדעתי. אבל בוא נעבור הלאה לפני שיאשימו את כותב הפאנפיק בגזענות. מי זה "המלך"?"

"מלך הארינמלים!" 

"מה...?"

"אל תגיד לי שלא עשית שום סיור בממלכה!" דרש הארינמל.

אבל ריקטו היה במצב רוח של "דווקא" אז הוא ענה:

"לא עשו לי שום סיור בממלכה. לא ידעתי שיש ממלכה!"

"אוהה! זה נורא! בפרק הבא יהיה לך סיור בממלכת הארינמלים!"

"יואו! אני ממש מחכה לזה! כמעט כמו קוראי הפאנפיק!"

"איזה מגניב הא? רק איך מסיימים את הפרק הזה?" תהה הארינמל

"אני יודע" ענה ריקטו. "ככה".

הפרק הקודם