החיים שאחרי הוגוורטס: הארי וג'יני

"היום הולכים להוגוורטס והיום הולכים להוגוורטס" פיזם ג'יימס ביום אחד בספטמבר, כאשר היה בן אחת- עשרה. "מזל טוב, חמוד" אמר לו הארי. "אבא, אתה תסיע אותי היום לתחנה?" שאל ג'יימס. "כן, בטח" ענה הארי. "לך להתלבש" צעקה לו ג'יני מהסלון.

ג'יימס הלך להתלבש, וארז את מזוודתו. "אמא, אני מוכן!" הודיע כאשר סיים. "יופי, חמוד" אמרה לו ג'יני. ג'יימס ירד במדרגות וחיבק את אימו. "אבא, הולכים?" שאל ג'יימס. "עוד דקה" אמר הארי. ג'יימס חיכה, והיה נלהט מאוד. "הולכים, מתוק" אמר הארי. ג'יימס לקח את המזוודה עד האוטו, והארי הסיע אותו. כאשר היגיעו לתחנת הרכבת חיכו קצת, והשתדלו שכמה שפחות מוגלגים (אנשים נטולי קסם) יראו אותם, כי לג'יימס גם היתה ינשופה, ששמה היה הדוויג, על שם תינשמתו של אביו. "בוא נכנס לרציף" אמר הארי לבנו, והוביל אותו לכיוון הרציפים תשע ועשר. "עכשיו אנחנו עוברים דרך הקיר" הזהיר הארי. "אך אתה לא תקבל מכה". ג'יימס רץ לכיוון הקיר, ועבר בו. "פיו..." התנשף.

הארי היגיע ישר אחריו. "אה, הינה הוויזלים!" אמר הארי, וצעד לכיוון רון, הרמיוני, וביתם רוז, שהתחילה את שנתה השנייה בהוגוורטס. "היי, ג'יימס" אמרה רוז. "היי, רוז" אמר ג'יימס. "רוצה שנלך לחפש מקום ביחד?" שאלה רוז. "למה לא?" השיב ג'יימס. "אבא, אמא, הארי, אנחנו הולכים לתפוס מקום, בואו לחלונות" אמרה רוז לאימה, לאביה ולהארי. "כן, בואו" אמר רון. הם הלכו לכיוון הרכבת וג'יימס ורוז נכנסו. "מצאתי!" הכריזה רוז. "בואי" אמר ג'יימס, הם הלכו לכיוון המושבים שמצאו, והתיישבו. "אבא, אנחנו כאן!" צעק ג'יימס דרך החלון. הורייהם הגיעו. "ביי, חמודים" אמרה הרמיוני. "ביי, ג'יימס!" אמר הארי, ונישק את בנו. רון והרמיוני נשקו את רוז, והרכבת יצאה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סליחה שזה קצר, פשוט מיהרתי.

נ.ב: זה סוף הפיק, אז תגיבו בתגובות גם על הפרק הזה, וגם על כל הפיק.

הפרק הקודם