איך זה קרה לי?

ישבתי בבית משועממת מקשיבה לקול המים הזורמים במטבח. הסתכלתי על אמי ששטפה כלים בזריזות וחייכתי לעצמי.
"אמא, אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלתי והסתכלתי על אמי.
היא עצרה מלשטוף את הכלים ופנתה להביט בי, "כן?"
"אמא, איך פגשת את אבא?" שאלתי והסתכלתי על הפנים שכל כך דמו לי.
אמי חייכה ואמרה, "רק דקה, אני אסיים לשטוף, אוקי?"
הנהנתי בראשי ויצאתי לסלון. התיישבתי בכורסת העור הלבנה וחיכיתי לאמי שיצאה כעבור כמה דקות.
היא התיישבה לידי ושאלה, "מה תרצי לדעת?"
חייכתי ואמרתי, "הכל!"
אמי צחקה והתחילה בסיפורה, "את יודעת את אבא שלך אני לא כל כך אהבתי בהתחלה, הוא היה סוג כזה של פוץ, הוא תמיד היה נהנה להרגיז אותי ואף פעם לא הבנתי את הצורך הזה שלו. תמיד חשבתי שזה מכיוון שהוא בן וזה מה שבנים עושים- מעצבנים!"
צחקתי והיא המשיכה, "בכל אופן, יום אחד נתקלנו אחד בשני במקרה, הינו בדרך לשיעור של פרופסור בינס, הוא הסתכל עלי בחיוך מלגלג ושאל, "העלמה מריאן( השם משפחה של אמא של ג'סיקה לפני הנישואים),כל כך תמימה, לא מסוגלת שלא להפסיד שיעור, נכון?" הסתכלתי עליו בכעס ואני לא יודעת למה עניתי לו בכלל, אולי כי רציתי להראות לו שאני לא סתם ילדה תמימה, אני לא יודעת."
היא הפסיקה מדיבורה ובהתה באחד התמונות שהיו על המדף מעל האח. זו הייתה תמונה של אמי ואבי ביחד ביום חתונתם, הם נראו כל כך מאושרים ושמחים כאילו דאגות העולם לא מענייניהם.
"אמא," אמרתי, דוחקת בה שתמשיך ואכן כעבור רגע היא המשיכה, "הוא הסתכל עלי ואמר, את לא תמימה?" כמובן שעניתי "לא" והוא אמר, "אוקי, מה דעתך להבריז מהשיעור וללכת לטייל בהוגסמיד?"
עמדתי שם נבוכה, לא ציפיתי למה שיגיד. אבל כבר לא יכולתי לסגת אחורה ואמרתי, "בסדר."
הוא חייך ולקח את ידי. הרגשתי את כף ידו החמימה בתוך ידי הקרה והרגשתי לפתע פרפרים בתוכי, לא הבנתי למה אני מרגישה ככה לפתע. רצנו החוצה יוצאים דרך אחת המנהרות הסודיות של בית ספר והיינו בתוך הדובשנרייה. עלינו במדרגות במהירות והתיישבנו באחד השולחנות הצדדים."
אבי נכנס הביתה ושאל, "מה אתן עושות?"
אמי חייכה ואמרה, "מספרת לה את קורות חיינו."
אבי חייך ושאל, "יש משהו לאכול?"
אמי הנהנה בראשו והוא נכנס לתוך המטבח משאיר אותנו שוב לבדינו. אמי הסתכלה עלי ואמרה, "שנמשיך?"
הנהנתי בראשי במרץ והיא המשיכה, "התיישבנו באחד הספסלים ומאדם רוזמרי התקרבה אלינו בחיוך ושאלה מה נרצה להזמין, אביך הסתכל עלי מצפה שאזמין אבל אני הייתי כל כך מפוחדת שהוא צחק ואמר, "תרגעי, , הכל בסדר." הנהנתי בראשי למרות שבתוכי פחדתי שמאדם תלך לפרופסור מקגונגול ותספר לו שהברזנו מהשיעור. לבסוף אביך הזמין שתי צלחות ספגטי אדום ושתי כוסות בירצפת."
"ישבנו בשתיקה מחכים שההזמנה שלנו תגיע ואיך שהוא מצאתי את עצמי מדברת איתו על נושאים שבחיים לא חשבתי שאפשר לדבר איתו. את צריכה לדעת שאבא היה ילד חתיך בזמנו." אמרה והסתכלה עליה, חיוך שובב בעיניה.
"רגע ומה אני עכשיו מכוער?" שמעתי את אבי מהמטבח. אמי צחקה והמשיכה, "ההזמנה שלנו הגיע והמשכנו לאכול ולדבר עד שלפתע ראיתי את אביך מתחיל לצחוק. לא הבנתי למה הוא צחק והוא אמר שיש לי רוטב עגבניות על כל הלחי הימנית שלי. לקחתי מפית וניגבתי אבל הוא עדיין צחק. הוא התקרב אלי וניקה בעדינות את הרוטב מפניי. ישבנו קרובים אחד לשני, מסתכלים אחד בעיני השני ואז זה קרה, הוא קירב את שפתיו לעברי והתנשקנו."
הסתכלתי על אמי שנראתה חולמנית וחייכתי. היא הסתכלה עלי ואמרה, "ומאז יצאנו."
"ממש סיפור מהאגדות," אמרתי וקמתי מהספה. מרגישה את הכאב הקל שבזרועי. הזרוע כבר הספיקה להחלים אבל עוד כאב לי קצת.
"איך הזרוע?" שאלה אמי.
"הוא די בסדר, קצת כואב לי, אבל אני מניחה שאני אשרוד," אמרתי וחייכתי לעבר אמי שצחקה.
"טוב, אני הולכת לחדר להתארגן, לצערי יש עוד דבר כזה שקוראים לו בית ספר."
אמי הנהנה בראשה ואני צעדתי לעבר חדרי. סגרתי את הדלת מאחוריי והתיישבתי על המיטה הרכה.
נזכרתי אליוט ובחיוכו המתוק, ובפעם האחרונה שראיתי אותו, כששברתי את היד. לפתע כל כך רציתי לראות אותו, לספר לו שאני אוהבת אותו ובפעם הראשונה בחיים שלי, לנשק אותו.
קמתי מהמיטה בהחלטיות והתחלתי לארוז.
"אמא, את מוכנה?" צעקתי מחדרי. הייתי מוכנה לחזור לבית ספר ולהתמודד מול אליוט.
"כן, את באה?" שאלה אמי והסתכלה עלי. לבשתי חולצת גולף לבנה, מכנסי סקיני ג'ינס ונעלי סניקרס.
"את לא רוצה ללבוש את התלבושת שלך?" שאלה אימי.
משכתי בכתפי ואמרתי, "לא כל כך."
אימי הנהנה בראשה ואמרה, "אוקי, דיברתי עם פרופסור מקגונגל ואת תעברי להגוורוטס דרך אבקת הפאלו אוקי?"
הנהנתי בראשי והתקרבתי לעבר האח הסגורה. לקחתי קצת מהאבקה ואמרתי, "הגוורוסטס." זרקתי את האפר וכעבור רגע מצאתי את עצמי בחדרה של הפרופסור.
"ערב טוב," שמעתי את קולה של הפרופסור לידי.
קפצתי בבהלה וראיתי את הפרופסור יושבת בשולחן המנהל כותבת על כמה גליונות קלף.
"ברוך שובך, אני בטוחה שהחברות שלך מחכת לך," אמרה והסתכלה עלי.
"תודה רבה פרופסור," אמרתי. לקחתי את המזוודה שלי ויצאתי מהמשרד לעבר מגרי הבנות. צעדתי במהירות, נרגשת לראות את חברותיי שלפתע נתקלתי במישהו.
"סליחה," אמרתי בהתנצלות והרמתי את מבטי לראות במי פגעתי. הסתכלתי בהלם על הפנים שנראו לי כל כך מוכרות, למרות שהשתנו עם השנים, "מיקי?! מה אתה עושה פה?"
מיקי היה איתי בבית- הספר המוגלגי והיה החבר שלי שנה שלמה.
" גם את מכשפה?" הוא שאל בהלם.
"כ...כ....כן" עניתי. ושוב. אני מגמגמת.
מיקי נראה מהמם- שער בלונדיני שנופל על עיניו היפות, הכחולות בהירות, כמעט אפורות וגוף שרירי ובהיר, אבל שזוף קצת. ממש לא כמו מיקי של פעם- מיקי של פעם היה הרבה פחות מרשים, הרבה הרבה פחות מרשים.
אוי לא!!!!!!!!!! עכשיו אני מאוהבת גם באליוט וגם במיקי!!!!!!!!!!!!
ועד שהחלטתי לדבר עם אליוט!!!!! מה עכשיו?!
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

הי=]
עם מי כדאי לי לעשות את ג'סיקה? עם אליוט או עם מיקי, או להשאיר אותה באמצע עוד כמה פרקים???
בבקשה תגיבו!!!
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

ותודה ענקית ל-

sabriel123

שעזרה לי מאווווווווווווווווווווווווווד עם הפרק הזה וכתבה גם חלק ממנו,

ותודה גם ל-

הלגה האפלפאף

שנתנה לי רעיון ממש טוב, שכנראה אני אעשה אותו בפרק הבא!

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

ושחכתי להגיד קודם, אבל תכתבו תגובת רק אם הן טובות!
ותדרגו רק 5!!!!!
אם אין לכם תגובה טובה לכתוב או דירוג שהוא פחות מ-5,
אל תטרחו להגיב/ לדרג=]
ואם יש לכם הערה או רעיון לשיפור ודברים כאלה, תפנו אלי בפרטי, ולא בתגובות!!!

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

עוד משו!!!
פרסמתי פאנפיק חדש- "שובו של גילדרוי"
בבקשה תיכנסו ותדרגו!!!!!

הפרק הקודם