19 שנים אחריי

מתוך שיר של כריסטופר אן וויליאם פוטר \ 1190

"עיני הארגמן צופות בי, השלג הזהוב נופל.

לפני נכשלו והגורל בידי, להחליט אם להמשיך להילחם.

אך אם אכשל, אנה ממך חבר.

על תיפסל ותנצח את האפל, כי הוא צוחק מול עיני והסוף הוא קרב.

הזמן הנשאר ספור,

ושיני השעון מתגלגלים,

המוות הוא עוזרי,

ומותי הוא אינו רוצה"

.....איני הצלחתי במשימתי, נפלתי במבחן ועכשיו הגורל נותר בידו של יורשי, איני יכל לעזור לך חבר אך אתן לך עצה זו, תילחם. תנצח את האני השני שלך וקבל אותו, או שתישאר בחשכה לתמיד ....(השאר אינו

קריא)

 מתוך מכתב מאיגנוטוס פברל(1291) הנשלח ל--- (שם לא קריא, משומשת בשפה לא קיימת)

נראה כזמני מגיע ----(השם לא ברור), אינו יכל להתחבא ממך לתמיד,

הקללה כבר גדולה מן עצמי,

כהבן הכי צעיר נפל בחלקי לקחת את קללתו של ה"הזקן ההוא", אחיי מתו בידיך לפני שהספיקו לחוות את הזווועה.

הקללה קופצת דור ----(השם לא ברור),

והיא גדלה ומתחזקת אם כל אדם הנכשל, לא יפול בקרבו של בני לסבול חוויה זו,

אך מי מבן הבאים יצליח?

האם יש דרך לנצח את השטן עצמו? 

הגן עליו כשהזמן יגיע ----(השם לא ברור), אני יודע שאיני חייו לך כלום, אך האם תגן עליו כבקשה ממני? כחבר?...(השאר אינו ברור)....הגן עליו מפני ה"חיים", כי אתה הרי ההפך ממנו, לא?...

 מתוך פתקיו הפרטיים של אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור (1920)

המוות היא רק עוד תחנה בחיים, אינו יודע מתי זמני יגיע. אך אמות בדרכי שלי.

ה"מוות" כמו שמסופר ב"מעשה של שלושה אחים", הוא ה"דבר" אשר לוקח את חייהם של שלושת האחים פברל אנטיוך פברל חסר המזל היה הראשון ואחריו אחיו קדמוס פברל ואיגנוטוס פברל האחרון מבן השלושה חיי עד גיל זקנה ונתן את עצמו בברכה למוות, איני מאמין שהמוות הוא אשר נתן לשלושת אחים אלו את שלושת "אוצרות המוות", מאמין אני כהם אלו שיצרו את אוצרות אלו וש"נפלו בפח" אם יצירות עצמם.

לא פעם דבר דומה קרה לי, אם הדלומיניטר....אם בנייתו הראשונה נדלק הוא וכמעט שרף את עיני....אבל זה סיפור לפעם אחרת.... (השאר אינו קריא)

-קלטת- מתוך שיחה בין ---- (השם אינו קריא) ואיגנוטוס פברל לפני מותו (1291)

"התיקח אותי, חברי הטוב?"

-שקט-

"יכולתה להמשיך להתחבא ממני, אדם. אך פתחת את עצמך  וכך סופך הוחלט. למה זאת עשית?"

"חייתי מספיק מן חיי ואתן את נשמתי למוות כפי שהובטח אם מתנתך"

"הלא אתה בורח מן עתידך, אדם? בורח מן הקללה הזורמת בכל נים בגופך? המכאיבה אם כל פעימה?"

"כנראה, חברי הישן. זוהי כנראה האמת. אך זה לא תפקידי לשברה, זאת אני יודע. זה הוא אינו גורלי"

"בכך אתה צודק....חבר ישן שלי, גורלך שונה. וזוהי החלטתך?"

"כבר מצאת אותי, הלא כן?"

"וכך חובך נסגר, אדם. ברוך הבא, ידידי הטוב. עצום את עיניך ותרפה מן החייך הישנים"

-שקט-

-צליל של קלטת נגמרת-

הפרק הקודם		הפרק הבא