מכתב אחד שאומר הכל...

וואו כמה זמן עבר מאז שהעלתי פרק. אני כלכ ך מצטערת. לא ידעתי איך להמשיך את הפאנפיק, וקצת שכחתי מזה.
אני לא יודעת מתי יהיה הפרק הבא אני אנסה להעלות את הפרקים בתדירות גבוהה יותר ולכתוב יותר.
מקווה שתהנו:) 

רמוס ישב במדשאות יום למחרת, הוא ניסה לחשוב על דרך שהם יחזרו, הוא אהב לראות את ג'יימס מאושר עם לילי. אך מחשבותיו נדדו קדימה, אל אותה נערה, שכל צחוק שלה נדמה ללהקה של אלף מלאכים, וכל חיוך שלה מראה את נדיבותה...  הוא נאנח מתמודד עם העובדה, שהיא אפילו לא שמה לב אליו.

הוא הסתכל בשעונו והחליט ללכת אל ארוחת בוקר.

"היי, אני רואה שהתעוררתם." אמר רמוס אל ג'יימס וסיריוס. הוא הניח כי פיטר עדיין במיטה

"לא אנחנו הולכים משינה, אתה לא רואה? הנה אפילו עכשיו אני יודע לתת סטירות משינה..." אמר סיריוס והתקרב אל רמוס באותו הזמן, רמו שידע מה הולך לקרות וזז, ונוצר מצב שסיריוס הרביץ לאוויר.

"הו כן, אני רואה שאתם עדיין ישנים." אמר ספק צוחק ספק רציני.

הם נכנסו ביחד לאולם הגדול התיישבו בשולחן גריפינדור.

"אז, ירחוני. בקשר למה שדיברנו אתמול, זכור לי כי דיברנו על מי שאתה מאוהב ובדיוק באת ספר לנו מי זאת." אמר ג'יימס, עיניו זזות לסוף השולחן, שם ישבה לילי עם חברותיה.
"אז אני חושב שהזיכרון שלך לא משהו. כדאי שתבדוק את זה." אמר רמוס.
"טוב יודעים מה, אני לראשונה בחיי הולך לעשות חקר." אמר סיריוס, "קרניים, אתה בא?"
"חקר?" שאל רמוס.
"לגלות במי אתה מאוהב." אמר ומשך את ג'יימס מהאולם.
-----

לילי ישבה בכיתה בשיעור שינוי צורה ולא יכלה שלא לתהות איפה ג'יימס. היא לא רצתה לחשוב עליו, אבל היא לא יכלה להפסיק לחשוב עליו. הוא אמר לה שהוא באמת אוהב אותה ואז שם לה שיקוי אהבה. אין בזה שום דבר הגיוני, אבל מצד שני שום דבר לא היה הגיוני עם ג'יימס פוטר. היה לה נחמד להתכתב עם ג'יימס היה בזה משהו כמעט...נורמלי. וזה דבר חדש, פעם היא לא יכלה אפילו להיות איתו באותו חדר. באותו רגע נפתחה הדלת של הכיתה.
"כן, פוטר, בלק. יש סיבה לאיחור שלכם?"
"לא שמנו לב לשעה, סליחה פרופסור מקונגל."
"שלא יקרה שוב, 5 נקודות יורדות מגריפינדור, שבו במקומותכם."
לילי ראתה אותם מתיישבים ליד רמוס וג'ייימס עם חיוך על פניו לוחש משהו אל רמוס וצוחק בלחש.
כנראה אני באמת לא חשובה לו כמו שחשבתי שאני חשבה לילי, ומסיבה כלשהי זה העציב אותה.
----

"אוקיי, אז בזמן הזה שלא היינו, מצאנו שיש 30 תלמידות בהוגוורטס שהשם שלהן מתחיל באות מ'." אמר סיריוס כשיצאו מהשיעור.
"אין לכם מה לעשות בחיים שלכם, חוץ מלחפש מי זאת הבת שאני מאוהב בה?"
"לא"
"לא"
"ואתם יודעים שאני לא הולך להגיד לכם מי זאת, נכון?" שאל רמוס.
"נכון." ענה ג'יימס.
"מה אתם יודעים עד עכשיו?" שאל רמוס.
"שהשם שלה מתחיל במ' ושזאת בת." ענה לו סיריוס.
"הרבה." אמר רמוס וצחק "בהצלחה לגלות מי זאת."

הפרק הקודם